ש"ז, — שׁם לִנְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת שהיה לפנים אצל ישראל והיה מיֻחס לו סגולה שמי שנשכו נחש והביט אל הנחֻשתן וחי: וכתת (חזקיה) נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נְחֻשְׁתָּן (מ"ב יח ד).