נֵטֶל

ש"ז, — כמו מַשָּׂא, Last; charge; burden:  כבד אבן וְנֵטֶל החול וכעס אויל כבד משניהם (משלי כז ג). —  ואמר הפיטן:  מה כח ליחל ומתשת גברתנית, מוסיף מושך עול מענית גיותנית, נטל נשכנית נגחנית עשר שולטנית (רשב"י הבבלי, סליח' לצו"ג, אמרנו נגזרנו).  כח הסבל הכשיל נטל, כסול ושחול הנשאר מקטל  (הוא, אין כמדת, סליח' ליום ה).—  והשתמשו בו גם בספרות החדשה:  נטל כבד מרבה דברים ומתקשה בדבריו ישנא (ב"ז, תרג' ב"ס כ ט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים