ב. נָטַשׁ
כמו לָטַשׁ, פָעו' נָטוּשׁ, נְטוּשָׁה, — חרב נְטוּשָׁה, כמו לטושה: כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נְטוּשָׁה1 ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה (ישע' כא יה). — ובתו"מ: אמר לו הקב"ה לגבריאל מגלך נטושה אמר לפניו רבונו של עולם נטושה ועומדת מששת ימי בראשית (ר"א בן ר"י הגלילי, סנה' צה:). חרב שלופה וקלע נטושה (שבת סז.).
1 רב הקדמונ' והחדש' פרשו מלשון ותטש המלחמה. אך קצת קשה המליצה בענין חֶרֶב אחת, ויותר נראה כי נטושה זו כמו לטושה, וכמו המליצה חרבו ילטוש קשתו דרך.