1, ש"ז, בכנ' נִיהֶם — כמו נְהִי: וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט וכו' והשמיעו עליך בקולם ויזעקו וכו' וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר ונשאו אליך בְּנִיהֶם2 קינה וקוננו עליך (יחזק' כז כט-לב). — ואמר המשורר: בו חן וטוב תמצא כי הזמן ימיר באיד גילך ושמחתך בני (ר"י חריזי, תחכמ' לג). אוי אוי וני אשא לבני ראשית אוני בן שעשועים (רע"פ, מתק שפת' 26). — והפיטן: שפכי לבך כמו מי עין, ערכי ני עם דמעות עין (ר"י נג'ארה, נפשי קומי).
1 משק' כִי, ועי' הערה לקמן.
2 כך הגרסה בנסחה המסורה וכך הנקוד נ חרוקה ה סגולה. והנה ת"י תרגם בעיניהון, ואין לברר אם היתה בנסחה שלו גרסה אחרת. ואמר ריב"ג וז"ל: ליש ימתנע אנ יט'נ בהא בניהם אנה ללצ'מיר ואנ אלאשמ קבל אצ'אפתה אלי אלצ'מיר ני נאקצ מן נוה אלמעתל אללאמ ויכונ מענאה הד'א אלמעני נפשה כמא אנ אף ברי יטריח עב אשמ נאקצ מן רוה. ע"כ. — ובעברית: אינו נמנע שנסבר בהא בניהם שהיא לכנוי נסתר ושהשם קודם סמיכתו אל הכנוי ני חסר מן נוה עלול הלמד ויהיה ענינו הענין ההוא בעצמו כמו שאף ברי יטריח עב הוא שם חסר מן רוה. וכעין זה רד"ק: ומשקל אחר (משרש נהה) ונשאו אליך בְּנִיהֶם קינה והוא בפלס אף ברי יטריח עב משרש רוה, בניהם בפלס בפיהם וכו' ובמלת בניהם היוד הנחה תמורת ההא עין הפעל ואעפ"י שאין מנהג ההא להיות נעלמת בהיותה פא הפעל ועין הפעל כי אם למד הפעל באה במלה הזאת נעלמת בעבור התחברה עם הא מם הכינוי אבל באמת היה אפשר לומר במם הכינוי לבדה בלא הא נהם בפלס קום. ע"כ. — וכעין זה החדשים. ועי' עוד ניה.