א. נִיב
1, ש"ז, — מָזוֹן, Speise; nourriture; food: ואתם מחללים אותו (את שם אלהים) באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וְנִיבוֹ 2 נבזה אכלו (מלא' א יב).
1 עי' הערה הבאה.
2 כך בנסחה של המסורה. ופרשו רב הקדמונ' במשמ' דבּוּר, וכבר פקפקו בה החדשים מפני שאין המליצה כתקונה, ואמרו קצתם כי המלה וניבו אינה אלא כפל מהמלה נבזה, ויש מי שמחקו כל שלשת המלים וניבו נבזה אכלו. אך יותר נראה כי המלה אכלו היא פרוש קדמון לניבו ונשתרבב מהגהה על הגליון לתוך הכתוב. וצורת הכתוב היא וניבו נבזה, והוא כפל הענין מן שלחן מגֹאל, וניבו מקביל לשלחן. ולא נתברר מקור המלה ניבו במשמ' זו, כי הגזרה מן ינוב ותנובת, במשמ' פרי, דחוקה.