נֶכְדָּה

°, ש"נ מן נֶכֶד:  הנה גדולה עליכם צעקת נכדתי בליאונא תמ' אלמנת הר' אברהם בונפוש נ"ע באמרה כי תבקשו לבלעה חנם ולהפיל ממונה ביד גוים (שו"ת מהר"י קולון קכז).  ובשעת פטירת רבקה הניחה את הבית הזה לנכדתה רחל בתורת מתנה (שו"ת מהרשד"ם, יו"ד קיד).  עוד אני מניח לנכדתי אסתר כך וכך (שו"ת תמת ישרים נה).  כי הר"ח הנז' חילק הסך הנז' בהיותו בקושטא לנכדתו ולאחיו ולהגיורת (שו"ת פרי הארץ, חו"מ יא).  ואתה ידעת ריבוי התלאות מכמה אנשים שמספרים צערם לפני וכו' וגם בביתי עתה נכדתי חלושה מחולי המאזלין אשר יצאו בפניה. (מכתבי נתן מברסלב, עלים לתרופה, מכת' עב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים