נִכּוּשׁ

*, ש"ז, — שה"פ מן *נִכֵּשׁ: לחריש לעידור ולניכוש ולכיסוח (ספרא, בהר א). יד הקרדום של נכוש1 חמשה (כלים כט ז). בקורדום של ניכוש (ירוש' מגי' א ט). כיון שהגיע (אברהם) לסולמה של צור ראה אותם עסוקים בנכוש בשעת הנכוש בעידור בשעת העידור אמר הלווי יהיה חלקי בארץ זו (ר' לוי, מד"ר בראש' לט). — ובסהמ"א: הניכוש והחיפוי בכלאים (ר"ח מו"ק ב:). דלא נשכר עמו אלא לניכוש ועידור במקור נדפס "ועידרו". וכשהגביה המציאה אין זו ממלאכת בעל הבית וקנאה פועל והוא ינכה לו משכרו שכר פעולת ניכוש ועדור כל שעת הגבהה (רש"י ב"מ י.).



1 כך בנסח' הדפוס', ובכ"י נכיש, וכן במדב"מ. ובמשנ' עם גוף הערבי של פרוש הרמב"ם נכש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים