ש"ז, בכנ' נִכְחוֹ, — עמד נִכְחוֹ, כמו נֹכַח, לְנֹכַח:  דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נִכְחוֹ תחנו על הים (שמות יד ב).— נִכְחוֹ הלך, לְנֹכַח פניו, לא לאחור: הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נִכְחוֹ יצאו (יחזק' מו ט).