ש"ז, נְכחוֹ, — הלך נְכֹחוֹ, הלך בדרך יָשָׁר: יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נְכֹחוֹ  (ישע' נז ב). — ובסהמ"א במשמ' קו ישר שאינו נוטה הנה או הנה, מביט נְכֹחוֹ , יורד נְכֹחוֹ:  וכל זמן שמשפע אותה (את שפופרת ההבטה) כקצב השיפוע ההוא ומביט בה צופה ממקומו אלפים אמה נכוחו לא חסר ולא יתר  (תשו' הגא', הרכבי, סי' כח).  עשב השדה וכו' ואינו נוטה (שרשו)  אילך ואילך אלא יורד נכוחו (ר"ח ביצ' כה:).  במחתך נכוחו (ערוך, ערך חלם).