נְמִיכָה
°, ש"נ, — מקום נמוך באדמה: וכן אם תהיה הבקעה שפלה ונמוכה נהוג בשפלותה ונמיכתה המנהג הזה (ראב"ח הנשיא, המשיח' והתשבר' ב, סי' 127). — ונמיכת רוח: מתודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי בכפיפת ראש בכפיפת קומה בנמיכת רוח בחלישות חיל בשבירת לב (ר' נסים הבבלי, וידוי ליוה"כ).