°, ש"נ, — נמיכוּת רוח וכדומ', נרדף עם שפלוּת: דכאי רוח נמיכות, מחפשי ביום דין זכות (ר"א קליר, מוס' א ר"ה, אנסיכה מלכי). כנוצצי מעלה בנעימה בנמיכות בנפילה (ר"י אבן אביתור, תתכן ישראל). שיהו דומים יראי שמים לדלועין שכשם שהדלועין אין בכל פירות הארץ גדולים מהם ואעפ"כ אינן מתנשאין על הארץ אלא כל זמן שהן גדלין ופרין הן מוסיפין נמיכות בארץ כך הן יראי שמים וכו' כל זמן שמוסיף להן הקב"ה גדולה וכבוד ונשיאות הן מוסיפין ענוה ונמיכות (ר"נ גאון, ברכ' נו:). מתגאה על גאים ואוהב נמיכות, מלך גדול מחפש בזכות (ר' יצחק בר יהודה, שבת בראש' ידודון ידודון). ומה שצריך שידעהו האיש הנלבב כי השפלות והנמיכות מביאות את האדם לידי הכבוד (ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג). פי' ענין נמיכות (ערוך, ערך מך). על נמיכות ערכי שהוא אפר הולך בחשך ואין מנהל (משה ריאטי, מקדש מעט, חלק ההיכל ב). — ונמיכות הקול: שהאמירה בסתם לא תאמר נמיכות הקול או רוממותו לבד כי לשון אמירה נופל בשניהם (מסיר ליאון, נופת צופים ב ד). — ונמיכות הַר וכדומ': טהור מסרה לשלוחה בחפה להביאה, יושר נמיכות סיני בו בחר לצבוא צבאה (אזהר' ר"י ברצלוני, אי זה מקום בינה). — ובחכמת התכונה: ומתוך המרחק הזה אשר בין שתי הנקודות התמורה באופן חצי השמים אשר על הארץ היו יודעים ערך קשת הנמיכות כשהיו חולקין המרחק הזה לשני חלקים שוים (ראב"ח הנשיא, ספר חשבון מהלך הכוכבים). והקשת הזה נקרא קשת הנמיכות (הוא, צוה"א א ד). בפירוש הקשת הנאחזת בין שני אופני המישור והמזלות הנקראת קשת הנמיכות וערך הנמיכות הזה לכל מעלה ומעלה (הוא, חשבון המהלכות ג, כ"י בריט"מ).