ש"נ, מ"ר נְמָלִים, — שרץ משרצי האדמה, ממחלקת החרוקות, כעין זבוב ארוך הגוף, שחור הגון, דר עדוֹת עדוֹת בחורי האדמה, נבונה וזריזה ומזמנת אכלה בחוֹרה בחריצות גדולה, Ameise; fourmi; ant: לך אל נְמָלָה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שטר ומשל תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה (משלי ו ו-ח). הַנְּמָלִים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם (שם ל כה). — ובתו"מ: שילוח (בשעת בצרת) היתה נמלה מהלכת בו (תוספת' פרה ט ב). אכלה חגב אכלה גובאי קרסמוה נמלים ושברתה הרוח (שם פאה א ח). שדה שקצרוה גוים קצרוה לסטים קרסמוה נמלים (משנה שם ב ז). הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה אלא באמצעי ואינה חיה אלא ששה חדשים למה שמי שאין לו גידין ועצמות אינו חי אלא ששה חדשים וכל מאכלה אינו אלא חטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצאת חטין ושעורין ועדשים (מד"ר דבר' ה). מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת והיו כולן באות ומריחות בה ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה באה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה ראה חכמה שיש בה (ר"ש בן חלפת', שם). ועי' ערך חֹר. — ומצוי בסהמ"א: אשר עלה במחשבתו להפיל נפיליהם באפו כנפלים, והשועים כתולעים חשבם בקצפו וחילים כנמלים (ר"ש הנגיד, הלי תעש). הגבורה לאריה והסבל לשור והחכמה לעגור והאריגה לעכביש והבנין לדבורים ועשיית האוצרות לנמלים (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ז פ). — °לֶכֶת הנמלים, שיחוש האדם בחלי כמו נמלים הֹלכים על בשרו: ויש אשר יכאבו האזנים מסיבותיהם ויוודע רפיון בגוף וכמו לכת הנמלים בכל הבשר וקטטה ופלצות וקרה בכל הגוף (אסף הרופא, כ"י 43). — ביצת הנמלה, דבר קטן מאד: ונפשי יודעת מאד ידיעה ברורה, שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה (רמב"ן, הקד' פרושו לתורה). — עפעפי הנמלה: ודלותי ודקותי עד כי, זבוב קטן יכסה מקומי, ולא אשכב בעפעפי נמלה, אמת לא ידעה שכבי וקומי (המאירי, הקד' למשלי, בשם המשורר). — כנפי הנמלה: לא לכלות הזמן בויכוחים הגיוניים ופלוסופיים ולבנות אלף שאלות על כנפי הנמלות (יש"ר מקנדיה, מצרף לחכמה). — נמלה מעופפת: יש מבעלי העוקץ והמחט דבר דומה לנמלה המעופפת אלא שהוא גדול מאד ממנה (קאנון ד ו ה יז).