נִמְנוּם
°, ש"ז, — שה"פ מן נִמְנֵם, שֵׁנָה קלה: לא ראינו שינה בתרדמה אלא שינה כעין נמנום (ר"ח סוכ' נג.). — ואמר הפיטן: נמנע מרוב הטעמה, שלא יבוא לתרדמה, ויזיח צורכי תמה, נימנומו אם להטעית, פרחי לויה להבעית, מכים באצבע אמצעית, ישימוהו לגוי מרעית (סדר עבודה, גני', J. Elbog. 172).