סימן התקופה חסר במקור., נָעָה, — בינונ' מן נוע, עי"ש, בלשון חכמת הדקדוק שת"ז לאות שהיא יוצאת בדבור פה באחת התנועות, בהפך מן נח, שיוצאת בלי אחת התנועות: ולא יקרה להם (לאהח"ע) מקרה שאר האותיות ותהיינה נעות במקום חנותם (תשו' תלמידי מנחם על דונש 23). כי האות הנע היא אשר יהגו בה באחת משבע תנועות (ר"מ ג'יקטליה, תרג' ספר דקדוק לר"י חיוג 4). ומחברתו תנעם לכל משכילי עם בנותנו טוב טעם לנעות גם נחות (ראב"ע, הקד' צחות). דע כי לא ידבר באות אחת לבדה נפרדת כי התחלת הדבור לא יהי כי אם בתנועה כי לא יחלו בנח ותכליתו יהיה בנע כי לא יעמדו כי אם על נח (ר"י א"ת, הרקמה ג').