נֵעוֹר
*, ת"ז, — כמו עֵר: קיבה ישנה אף נעור נעור הישן ישן הנעור נמוק והולך לו (ברכ' סא:). אם שניהם ישנים או שניהם נעורים מיד מת (שם). מעשה בר"א ור' יהושע שהיו באין בספינה והיה ר"א ישן ור' יהושע נעור נזדעזע ר' יהושע וננער ר"א (ב"ב עד:). כתב לה גט ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו הרי זה גט ניעור אינו גט (רבא, גיט' עח.).