נֵעוֹר

*, ת"ז, — כמו עֵר:  קיבה ישנה אף נעור נעור הישן ישן הנעור נמוק והולך לו (ברכ' סא:).  אם שניהם ישנים או שניהם נעורים מיד מת (שם).  מעשה בר"א ור' יהושע שהיו באין בספינה והיה ר"א ישן ור' יהושע נעור נזדעזע ר' יהושע וננער ר"א (ב"ב עד:). כתב לה גט ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו הרי זה גט ניעור אינו גט  (רבא, גיט' עח.)

חיפוש במילון: