נִעְנוּעַ

°, ש"ז, — שה"פ מן נענע: אנא שגב אשאלי נענועך1 עריצים בהניעך והושיעה נא (סדר הושענ', אנא אזון). מזה נדע שכל כח הגולם והדמות והראיה והריחה והלעיטה ודיבור והקול והמישוש והמעשה וההילוך והנענוע של אברים וכו' מנשמת רוח החיים שנפח בו היוצר והבורא הן (ש' דונולו חכמוני א).  נראה דמותו בענן כדבר היוצא מחרט ומחוגה יש לו ניענוע התיבה באויר וראו העם הדבור ודמות האותיות (ספר הרקנטי, וירא). ידוע תדע שיש כלי שיר עשוי מדלעת ובה שוקע עץ ארוך ובשערות של זנב הסוס מוליכין ומביאין בה ותוליד נענוע ערב מאד לשומעיהם (ר"א הכהן, שבט מוסר ה).



1 כך במחזור איטל' הוצ' שד"ל, ובספרים אחרים: אשלי נטעך.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים