*, פ"י, — נָעַץ יתד באדמה וכדומ', מעך ותחב אותה בה, stechen, stecken; enfoncer; to prick, stick in: קורות נעץ להם ואמר עד כאן רשות הרבים עד כאן רשות היחיד (ר' יהודה, ע"ז לז:). נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס בזמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה (ערוב' ג ג). אמרו ביום שנתחתן שלמה עם בת פרעה ירד גבריאל נעץ קנה בים והעלה שרטון ועליו נבנה כרך של רומי (ספר' דבר' נב). נעץ קנה בר"ה (ר' יוסי בר' יהודה, שבת ה.). נעץ ארבעה קונדיסין בארץ וסיכך על גבן (סוכ' ד:). נועץ שפוד ומכה בקורדום ומרדה האדמה מתחתיה (מו"ק ז.). נעצו חרב בבית המדרש אמרו הנכנס יכנס והיוצא אל יצא (שבת יז.). נעץ יתד באילן ותלה בה כלכלה (שם קנד:). כגון שנעץ שתי יתדות עקומות על שני כותלי מבוי (רב אשי, ערוב' ט.). מעשה באדם אחד מבקעת בית חורתן שנעץ ד' קונדיסין בארבע פינות השדה ומתח זמורה עליהם (ר' יצחק, שם יא.). הרוצה שלא תשרה חיה רעה בצל קבר נועץ קנה בד' שעות ביום ויראה להיכן צילו נוטה משפיע ועולה משפיע ויורד (שם מג:). והוא שיש לו דקר נעוץ מבעוד יום (רב יהודה, ביצ' ז:). נעץ ידיו בקרקע ויצאה תאותו מבין ציפורני ידיו (סוט' לו:). מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו (ר"י נפחא, סנה' צד:). זרק סכין לנועצה בכותל (חול' יב:). סכין יפה שאין בה גומות נועצה עשרה פעמים בקרקע (ע"ז עו:). שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעץ בהן מסמר ונעץ בהן מסמר ושיברן (רב אסי, ב"ק צח:). שלשלו להן דינרין בקופה והעלו להן חזיר כיון שהגיע לחצי חומר נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה (מנח' סד:). בשעה שכורעת (האשה) לילד נועצת עקיביה ביריכותיה ויולדת (אביי, יבמ' קג.). חפר חרץ נעץ אינו חייב אלא אחת (ירוש' שבת ז ב). ואמרו עליו על הוגדס בן לוי שהיה מנעים את קולו בזמר וכשהיה נועץ גודלו לתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר (שם שקל' ה ב). וכשהיה (רשב"ג) כורע היה נועץ גודלו בארץ וכורע ומיד היה נזקף (שם סוכ' ה ד). מה עשה הביא קורה נעצה בארץ וקשר בה נימא וערך העצים והקיפן גדר של אבנים ועשה מדורה לפניה ונעץ את החרב באמצע (מד"ר בראש' סה). והיה אותו שלטון נועצה ברומח ונותנה לפני הקרון והיה קרון עוברת עליהן ומרמסן (שם ויק' טז). והיו נועצים היתדות בארץ כדי שלא יגלול הרוח ליריעות (שם במד' יב). אלו יתדות המשכן ויתדות החצר של נחשת שהיו נועצים בארץ סביב שלא יפיל הרוח לקלעים (שם ו). נעצו בו לולינות של ברזל עד שעשאוהו ככברה (רב, שם כג). כתוב אחד אומר יתרא הישמעאלי וכתוב אחד אומר יתרא הישראלי וכו' אלא ישראלי היה וחגר חרבו כישמעאל ונעץ את החרב באמצע ביהמ"ד ואמר או אהרוג או אהרג עד שאיני מקיים הלכה לרבים (שם, רות ד). — ובסהמ"א: ולקח הגוי את הברזא ורצה לנועצו בנקב (תשו' מעשה הגאו', יין נסך פח). וצפרניו נעוצין בבשר בהמה (ר"י א"ת, כוזרי ד לא). נעץ את הסכין בכותל והעביר הצואר עליה עד שנשחט וכו' אם היה עוף בין שהיה צוארו למעלה מן הסכין הנעוצה או למטה ממנו שחיטתו כשרה (רמב"ם שחיט' ב ה). — ודברים מפשטים: עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת (ספ' יצירה א ז). — ואמר הפיטן: גבה ועמק נעוצים בסובב, חכם לב ונבון לא ילבב (שהי"ח ליום ג' אמנם ידעתי).