ש"נ, — מה שמשירים מהפשתן כשחֹבטים אותו Werg; étoupe; tow: וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיח הַנְּעֹרֶת בהריחו אש (שפט' יו ט). והיה החסן לִנְעֹרֶת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה (ישע' א לא). — ובתו"מ: גחלים שעממו או שהדליקו עליהן נעורת של פשתן (תוספת' שבת ב [ג] ב). נעורת של פשתן דקה הרי היא כזבל (ר' יהודה, שם ג [ד] כב). נעורת של פשתן כדי לעשות ממנו פתילה קטנה לנר (שם ט [י] ה). בשחיקת אבנים בשחיקת חרסים בנעורת של פשתן דקה (ספרא אחרי מות ח יא). טומנין בכסות ובפירות בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן (שבת ד א). כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסאות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור (ר"ה ב ג). יפה תענית לחלום כאש לנעורת (רב, תענ' יב:). אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת (סנה' לז.). — ובסהמ"א: מרים את הכלי ההוא של זכוכית עם המים הזכים שבתוכו ומעמידו כנגד זהרו של שמש בחום הקיץ ויאחז בידו האחרת הנעורת של פשתן זכה או צמר גפן או רקבון העצים אשר ביער וכו' אז יבער צמר הגפן או הרקבון או הנעורת וידליקו כמו אש (ש' דונולו, חכמוני ח"א). אפילו היתה הרוח היא שמסייע אותו בעת שעושה מלאכתו ומוליכה את העפר או נעורת הפשתן והמוץ (רמב"ם, שכנ' יא א). — ואמר המשורר: ניצוץ דבריו יכילוהו ספריו היחתו אש בחיקם ואש לא תרד בנערת (ר"י הלוי, עין נדיבה). ישנה בחיק ילדות למתי תשכבי דעי כי נעורים כנערת ננערו (הוא, ישנה בחיק). רשפי אהבים לבבי בעדך שרפו כפתיל נערת ולא המסו אסוריך (ר"י חריזי, תחכמ' לה).