ב. נַעַר
1, ש"ז, — נִדַּח, מי שתעה בדרכו וכדומ': כי הנה אנכי מקים רֹעה בארץ הנכחדות לא יפקד הַנַּעַר2 לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק (זכר' יא יו).
1 מן ב. נער ועי' הערה לקמן.
2 [כך ברב ספרים, ובקצתם וְהַנַּעַר, ות"י דאטלטלו לא יתבע. ובשבע': ἐσϰοϱπισμένον, וולג' dispersum, פשט': ודטעין, כלם מן ב. נער. וכך ריב"ג אמר וז"ל: ויצלח אן יכון מן הד'א אלאצל הנער לא יבקש אלמנתפצ' אלנהצ' ען אצחאבה או אלצ'אל מן אלע'נמ. ובעבר': ואפשר שיהיה מזה השרש הנער לא יבקש הנעור ונבדל מחבריו כלומר הנבדל מן הצאן. רש"י הזכיר את ת"י והוסיף: השוטות שאין יודעות לבא אל הדיר. ע"כ. רד"ק פרשו כמו א. נער: והקטן שבצאן כמו כן נקרא נער, ע"כ. וקצת החדשים מגיהים הנעדרה, או הנעה (רצ"פ חיות)].