נָפוּל

°, ת"ז, מ"ר נְפוּלִים, — כמו יָרוּד: כלם (אנשי ירושלם) חסירים ונפולים אין עוזר זה לזה (רש"י ישע' ג ח). היו נפולים ופחותים מאד בעיניהם לנגדנו (רד"ק, שרש נפל).