*, ש"ז, — שה"פ, כמו נפילה, וכנוי לתפלה: י' לשונות נקראת תפלה זעקה שועה נאקה וכו' נפול ופלול (ספרי, דבר' כו). — ובענין נפילת אבר המדֻלדל בבהמה: הכל מודים שמיתה עושה ניפול ואין שחיטה עושה ניפול (ר' יוחנן, חול' עג:). ראשון ראשון עושה ניפול (ר' אבין, שם קכג:). —  ובסהמ"א, נִפּוּל אברים, מחלה שהאברים נופלים מגוף האדם: ויפתח הוכה בשחין וניפול איברים (רש"י שפט' יא לט). — *פַּת נִפּוּלים, שע"י הסובין שבו או ע"י אפיה רעה הלחם מתפורר: (המוליך) קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין בשר לטבח והקדיחו חייב לשלם (תוספת' ב"ק י ט). — וגוזל שנפל מקִנּוֹ: ניפול הנמצא בין שתי שובכות רחוק חמשים אמה לכאן ומחמשים אמה לכאן הרי הוא של מוצאו (תוספת' ב"ב א ז).