נִפּוּשׁ

° ש"ז, — שה"פ מן נִפֵּשׁ: וכלי ההרחה הושם בין העינים מפני שזה החוש פעלו הנפוש ועל כן הושם על מקום הנפוש (רש"ט פלקירא, הביאו ד' קופמן בספרו Die Sinne, 70).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים