נֵפְטְ

* 1, ש"ז, — הוא שמן אדמה, מין נוזל נובע מאדמה ועף מאד, ומשמש להאיר ולחמם. Naphtha: ומדליקין בשמן פקועות ובנפט (תוספת' שבת ב ג). וחכים מתירין בכל השמנים בשמן שומשומין בשמן אגוזים וכו' בעטרן ובנפט (משנה שם ב ב). אש כנגד הנפט שבהם (מכי' בשלח ב ב). מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשומין וכו' ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט (ר"י בן נורי, שבת כו.) אין מדליקין בנפט לבן בחול ואצ"ל בשבת וכו' מפני שהוא עף (שם). משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון בא למדוד נפט אומר לו מדוד אתה לעצמך  בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן לי עד שאמדוד עמך כדי שנתבסם אני ואתה (יומ' לח:). בפתילה של נפט (ירוש' סנה' ז ב). בתכסיסי מלכים בא עליהם הקב"ה כגון בתחלה סגר אמת המים שלהם שהרי חזרו לדם וכו' ואח"כ הביא עליהם נפט כגון השחין (ר' ברכיה, פסיק' דר"כ, ויהי בחצי הלילה). מלך ב"ו כשמדינה מורדת עליו משלח עליה לגיונות ומקיפים אותה וכו' חזרו מוטב ואם לאו זורק בהם נפט וכו' כך הקב"ה בא על מצרים בטקסין של מלכים בתחלה סוכר אמת המים שלהם שנאמר ויהפך לדם יאוריהם וכו' לא חזרו הביא עליהם נפט זה השחין (תנחומ' בא, עט).



1 לא ידוע מקורו. י"א כי זו מלה מצרית.

ערכים קשורים