1, (נאצור), ש"ז, מ"ר נָצוּרִים (נאצורים), — מין ממיני המֻרסות, fistule: אם שיהיה כבר נתקשה הבשר המקיף בו (את השחין) יקרא נאצור הוא פשטולא והוא כאבוב ושפופרת נקוב (קאנון ד ד ג א). בשחיני החנכים ואכולם ונאצורים שבהם (שם ג ח ג). בנאצורים בטבעת הם פשטולאש הנאצור הזה יולד מהמורסות הנקראות יציאות (שם ג י ז יו). נאצור היא פישטולה וכו' יבריא מן הנאצורים הרעים הנושכים וביחוד אשר סביב הטבעת (פרקי משה כב מז). ולא יהיו הנאצורים האלה רעים ומתעברים (שם ג י ד א).