א. נֵצַח

ש"ז, נִצְחָם, — מיץ הענבים, ובהשאלה: דם האדם Saft, Blut; jus, sang; juice, blood: פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נִצְחָם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי (ישע' סג ג). ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נִצְחָם (שם ו). — ואמר הפיטן: דרוש עלבונם מצר בוזה דרוך פורה ונצח יזה (אזון תחן, סליח' ליום ה' עי"ת) —  ואמר המשורר: נפלים שפלים נטמו נודדים הבל יהמו נצחם וכחם יתמו נמשל כבהמות נדמו (רשב"ג, אדני מה אדם). סותו אדֹם בדמעיו כי מעפעפיו יזה נצחו (רמב"ע, אל נא). יורה נקי לבב בעיניו גם יזה עלי הוד תארו נצחו (הוא, תרשיש ד נז). אני באוני אצעקה לדוד יבזה לקול שאוני יחריש ואיך יהזה עיני בעיני תגר והוא כצר יזה נצחי ואוני יענה בפני זה (ראב"ע, אני באוני). היך מחרף שמך נצח יזה ויגש אל מקום כבודך ואתה תחזה (הוא, איך אוכל). נשקי אשו צדקי ובו אחלש צרי ונצחם על בגדי אז (ר"י חריזי, הענק א כג). למען הוא שאר הדם ונצחו ועל רב תחלואיו הוא שלוחו (ר' זבארה, שעשועים 164 הוצ' דודזון).

ערכים קשורים