נֶצַח ש"ז, מ"ר נְצָחִים, — זמן רב, זמן בלי גבול, בלי הפסק, Dauer, Ewigkeit; perperuitè; èternitè: — לָנֶצַח: ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הֲלָנֶצַח תאכל חרב (ש"ב ב כו). נשבע יי' בגאון יעקב אם אשכח לָנֶצַח כל מעשיהם (עמו' ח ז). על כן תפוג תורה ולא יצא לָנֶצַח משפט (חבק' א ד). בלע המות לָנֶצַח ומחה אדני יי' דמעה מעל כל פנים (ישע' כה ח); גם שם כח כה; שם לג כ; שם כז יו. הינטור לעולם אם ישמר לָנֶצַח הנה דברתי ותעשי הרעות ותוכל (ירמ' ג ה); גם שם נ לט. למה לָנֶצַח ישכח אביון (תהל' ט יט). אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לָנֶצַח (שם י יא); גם שם מד כד; שם מט י; שם נב ז; שם סח יז; שם עד י; שם עז ט; שם עט ה; שם קג ט. עד כזבים יאבד ואיש שמע לָנֶצַח ידבר (משלי כא כח). — וְנֶצַח כמו לָנֶצַח: ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נֶצָח (עמו' א יא). למה היה כאבי נֶצָח ומכתי אנושה (ירמ' יה יח). עד אנה יי' תשכחני נֶצָח עד אנה תסתיר את פניך ממני (תהל' יג ב). נעמות בימינך נֶצָח (שם יו יא). — עַד נֵצַח , עד עולם: תבא עד דור אבותיו עַד-נֵצַח, לא יראו אור (תהל' מט כ). — לְנֵצַח נְצָחִים, לעולמי עד: מדור לדור תחרב לְנֵצַח נְצָחִים אין עבר בה (ישע' לד י). — ואמר בן סירא: חשקה נפשי בה ופני לא אהפך ממנה... ולנצח נצחים לא אטה ממנה (ב"ס גני' נא יט). — ואמר המשורר: את מי זנחת נצח כי זנחתני לנצחים במי אנפת לעולם כי תאנף בנו לעולמים (ר' יוסף אבן אביתור, את מי זנחת). עשה מה שתמצא ידך בעולם הזה כאלו לנצח חיתך ועשה מה שתמצא לעולם הבא כאלו הגיע זמן מותך (ר"י בן זבארה, ס' שעשועים הער' 2, 78, דודסון). — °חיי נֶצַח: חיי רגע אגרשה וחיי נצח אדרשה (ראב"ע, אוכיחה בפי רוחי). °נֵצַח נְצָחִים, כנוי לאלהים: יגעו כל הדברים מדלק אחר שבחיו מה לבן ימים ספורים אחרי נצח נצחיו בשחקים מעפרים גבהו מנו ארחיו (ר"י הלוי, אמרות האל). ובכן הוא ידע גם את סוד הנצח (אד"ם לבנסון, הדעת והמות ב). הנצח האיום מי ידענו מסתתר כאל הוא מי ישיגנו מי יבין מה אתה מה אעידך אין ראשית אין קץ אין רחב אין ארך (יל"ג, בית מועד לכל חי, 26). — °משכן הַנֵּצַח, כנוי להקבר: פה על אדמת קדש תדרוך רגלך פה בית העולמים משכן הנצח (שם 26). עמד גבר יהיר אדם עז מצח פה שער שמים משכן הנצח (שם 28).