קל לא נמצא במקרא.

— פִע', נִצַּח, לְנַצֵּחַ, — א) נִצַּח על פלוני, שקד עליו שיעשה כראוי, beaufsichtigen; surveiller; to superintend: ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לְנַצֵּחַ על מלאכת בית יי' (עזר' ג ח). לְנַצֵּחַ על עושי המלאכה בבית האלהים (שם ט). — ב) ולנצח בכלי נגינה: מאלה לְנַצֵּחַ על מלאכת בית יי' עשרים וארבעה אלף (דהי"א כג ד). ומתתיהו ואליפלהו וכו' בכנרות על השמינית לְנַצֵּחַ (שם יה כא). מן בני הקהתים לְנַצֵּחַ (דהי"ב לד יב). —  ובסהמ"א: — ואמר המשורר: יבכו בני לוי עלי כנור אשר בו נצחו שירות וגם שררו (רשב"ג, בימי יקותיאל). — ג) ובתו"מ במשמ' התרומם על פלוני, ובפרט גבר על אויבו והכריע אותו siegen; vaincre; to conquer: מלמד שכנס כל אומות העולם ואמר להם בואו וסייעונו על ישראל וכו' אם הם ינצחוני ברחו לכם ואם לאו באו וסייעוני (ר"י בן חלפתא, מכי' בשלח, עמלק א). מלךבשר ודם יוצא למלחמה ומדינות קרובות באות ושואלות צרכיהן מלפניו אומר להן זעוף הוא למלחמה הוא יוצא לכשינצח וישוב באין אתם ושואלין צרכיכם מלפניו (מכי' בשלח, שירה ד). מידת בשר ודם מנצחין אותו ועצב (ר' ישמעאל ב"ר יוסי, פסח' קיט.). בנוהג שבעולם זה מבקש לנצח זרזירו1 וזה מבקש לנצח זרזירו (ר' חייא בר בא, ירוש' ר"ה א ג). דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי (יומ' סט.). שלא ביחנו אם לנצח אם להנצח (שם עג:). — ובסהמ"א: בתחלת המלחמה נצחו2 הכשדים ויפלו חללים רבים מגדודי מדי ופרס (יוסיפון יד). ויאחוז בידו כפות תמרים ויתענה בהם לדעת הינצח את הקמי' עליו או אם ינצחוהו (שם סז).  וילחמו מהבקר עד הצהרים וינצחו היהודים (שם קפט). — °וּלְנַצֵּחַ בכלי זיין: ויצו אספסיינוס ויבן על העיר מצור ויגש אליה את האיל הוא איל הברזל משחית את החומות ויחל לנצח באיל בקיר החומה (שם שצט). ותנצחהו קליאופטרה בזנותה ובכשפיה (שם רצא). ועל כן לא יתכן שינצח החלש את החזק (ר"י א"ת, כוזרי ה כ). אמר אני לא אבא בקרב אשר המנצח בו מנוצח (ר"י זבארה, שעשועים ז, 66 דודזון). כי גופך על תכונת השמות נצב ומגזע המזג הממוצע נחצב ינצחו בך הכוחות הפועלים על הנפעלים (רש"ט פלקירא, המבקש כד). — וגם בְּוִכּוּחַ דברים בדבר עיוני וכיוצא בזה: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם (ר' יהושע, ב"מ נט:). אמר גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אומר להם תורת משה נצחתכם (סנה' צא.). כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים (ר' מאיר, סוט' לו:). אם נצחתי אתכם בדין אני הוא שמפסיד וכו' רצוני הוא שתנצחוני (פסיק' רבתי מ). — ואמר הפיטן: ואשף וחרטום לא ילחצוך וכל שם ולהט לא ינצחוך לא ינצחוך כל החכמים כל הקוסמים והחרטומים (שיר היחוד יום ה).— °ובוִכּוּחַ דברים: ואני לא אנצח לעצמי כי כבוד נפשי ומעלת מדותי אצלי יותר כבוד משאנצח הכסילים בלשוני ובדבורי (ר"ש א"ת, מכת' הרמב"ם לר"י אבן עקנון). מי שרוצה לטעון בדברי החכמה אל תהיה מכוין לחלוק ולנצח כמו שעושין בעלי ההגיון שרוצים לנצח על כל פנים (ר"ז הלוי, פי' משלי ג). והטעם לך התרפס ע"י שתכנע לפניו תרהב רעך שתנצחהו בדברי פיוסים ותחנונים (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ו ג). אמנם תדע לך כי הנצחון הגדול המנצח כל אלו הטענות ואלו העניינים הוא בהיות תורתו הקדוש' נתונה לישראל (ר"י ג'קטיליה, גנת אגוז ב כב:.). שיבקש השואל עם הדברים המפורסמים אשר יודו בהם כל בני אדם לנצח המשיב באותו הדבר אשר התערב המשיב וכו' ונקראת זו המלאכה מלאכת הנצוח מפני שכונת בעליה לנצחו חברו באלו המאמרות (רש"ט אבן פלקירא, ראשית חכמה 36). — °וְנִצַּח את חברו במשחק: וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחבירו כך וכך (רמב"ם, גזלה ואבדה ו י). שהוא (המשחק בקוביה) נסמך על דעתו שהוא ינצחנו (את חברו) (רש"י, ערוב' פב.). כגון שחק בקוביא וכיוצא בו שאינו יודע אם ינצח אם לאו (טור חו"מ, מכיר' ר ז). — ד)  *ונִצַּח את האלהות, רומם והִלֵּל ושבח אותו, או הכריז עליו שהוא נִצְחִי: לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם לגדל לנצח3 למי שעשה לנו את כל הנסים האלו (פסח' י ה). — ובמשמ' זו השתמשו בו הרבה הפיטנים והמשוררים: נשמת נותרת אמוני שארית המוני מנצחת נוטה מעוני ויוסד אֲדָנַי (ר"י אבן אביתור, נשמת ישראל). המיחדים שמך לילות וימים ולנצחך תמיד מעריבים ומשכימים (אשר מי יעשה, יוצ' ב ר"ה). בהלל אנצחך בהילה אסלדך בעוז שיר אגדלך (אומץ קצות דרכיך, יוצ' ב סכות, מחז' איטלי'). בעודי אזכירה פלאי כחך בגילה וברעדה סלה אנצחך (ראב"ע, אעירה שחר). מנהגותם לא תחלוף ולא תשתנה וצבאותם לא תספר ולא תמנה וכלם מנצחים וברן יחד משבחים (הוא, אגר' חי בן מקיץ). —  ה) נצּח, גרם לפלוני שינצח, חזק: כי גדול יי' עִוַשהו ודבריו4 ינצח אביריו (ב"ס גני' מג ה). גבורתו5 תתוה ברק ותצנח זיקות במ[שפט] (שם מג יג). 

— קל, א. *נָצַח, — כמו נִצֵּחַ, במשמ' גבר על האויב והכניעו: וכשגברו עליהם (על היונים) ונצחום התקינו [שיהו] שוקלים שקליהם ומניחים אותם בלשכה (מגי' תענ' א). דיוקנו של זה אני רואה כשאני יורד במלחמה ונוצח (שם ט). דרך ארץ היא גוליירים מתגרים במלחמה וגבורים נוצחים (ר' נהורי, ספרי דבר' שו). שגזרה מלכות יון גזרה שלא להזכיר שם שמים על פיהם וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות (ר"ה יח:). אם יהיה הגבור שבגבורים למטן והחלש שבחלשין למעלה נוצח הוא (ר"ש בן חלפתא, מד"ר בשלח כד).טלו מקליכם ומגליכם וצאו עליו בשעת הצהרים ואמרו שלנו נצח שלנו נוצח והוא בורח (ר' ברכיה בר סימון, תנחומ' קדושים ט). בשעה שישראל יוצאין למלחמה ב"ד של מעלה יושבין עליהם אם לנצוח אם להינצח (ר' חייא בר בא, ירוש' שבת ב ג). אני ואתה עומדים בזירה או נצחת או נצחתי (ר' נחמיה, מד"ר שמות כז). משל לב' אתליטים אחד חלוש ואחד גבור נצח הגבור לחלוש ונטל עטרה לראשו (ר"ש בן לקיש, מד"ר שמות כא). שבטו של זבולן בין מתכוין בין שאינו מתכוין יוצאים למלחמה ונוצחין (ר' תנחומא, מד"ר ויקר' כה). אמר (טיטוס) אלהיהם של אלו אין גבורתו אלא בים אם הוא רוצה יעלה ליבשה ונראה מי נוצח (מד"ר, במד' יח). שהיו רואין את ישראל נוצחין שלא כדרך הארץ ואמרו מנהיג שלהן במדין נתגדל וכו' (מד"ר, במד' כ). דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו והיו יוצאין למלחמה ונוצחין (ר"ש בר נחמן, מד"ר דבר' ה). — ובסמה"א: וירבו לנפול מחללי מדי ופרס כי נצחום שרי בלשצר (יוסיפון טו). ויהרוג את כל אנשי ביתו ויאסוף את כל פגריהם כאיש נוצח במלחמה (שם שעט). ונבא על שאול שהיה נוצח באויביו סביב (רש"י, בראש' מט כז). שהיו עמלקים מחשבין את השעות באיצטרולוגיאה באיזו שעה הם נוצחים והעמיד להם משה חמה וערבב את השעות (הוא, שמות יז יב). אם עשית משפט צדק מובטח אתה שאם תצא למלחמה אתה נוצח (הוא, דבר' כ א). כן דרך המתאבקים והמתלחמים זה עם זה שהנוצח ישאל לשם המנוצח (פענח רזא, בראש' יח). אם נצחת חבירך על תשמח (ספ' חסידים, תתתתשעד). — ונָצַח אותו בדין, או במלחמת דברים וטענות ותשובות וכדומ': מלמד שהיו (ישראל) טורחנים היה אחד מהם רואה שנוצח חברו בדין אומר יש לי עדים להביא יש לי ראיות (ספרי, דבר' יב). מימי לא נצחתי אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת (ר' יהושע בן חנניה, ערוב' נג:). זמרו למי שנוצחין אותו ושמח וכו' הקב"ה נוצחין אותו ושמח (ר' ישמעאל ב"ר יוסי, פסח' קיט.). נצחוני בני נצחוני בני (ב"מ נט:). רבי יהודה בן נקוסה היו המינין מתעסקין עמו היו שואלים אותו ומשיב וכו' אמרו לו תלמידיו רבי סייעוך מן השמים ונצחת (מד"ר, קהל' כל הדברים). אם נצחתי אתכם בדין אני הוא שמפסיד אם נצחתם אותי אני משתכר נצחתי לדור המבול אני הפסדתי וכו' במעשה העגל נצחני משה ואני נשכרתי (פסיק' רבתי, בחדש השביעי מ). הכתוב מדבר בישראל ובאומות העולם שהקב"ה דן אותם ביום הכפורים אלו ואלו נכנסין לדין ואין אנו יודעין מי נוצח (תנחומ' אמור כז, הוצ' בובר). אמר משה לפני הקב"ה רבון כל העולמים אם שרפה הם חייבין זכור להם ברית אברהם וכו' מיד אמר לו הקב"ה למשה משה משה בדבר זה נצחת (מד"ר שה"ש א יא, הוצ' גרייהוט). — ובסהמ"א: שיש ספרים עוד היום מדברי חכמה מויכוחים שהיו לחכמים עם פקחי הבבליים באשטודיש והיהודים היו נוצחים והם כתבו בספריהם בדבר פלוני נצחו היהודים אותנו (ר"י פרובינצלו, שו"ת בלמוד החכמ' ד"ח עא). והשמעוני נצח לאפלטון6 בכמה דברים (ר' שלמה אבן וירגא, שבט יהודה 116). — ואמר המליץ: לא ערכתי מלחמה עם איש רוב חכמות ונצחני אכן בעל חכמה אחת יום נלחם בי הבריחני (עמנו' מחב' יא). — °תשובה נֹצַחַת, חזקה, מכריעה: ושהיו תשובותיו של הלל נוצחות וחזר בו שמאי אל דברי הלל (תשו' הגא', הרכבי סי' רנ). כי היא התשובה האמיתית והנוצחת בכיוצא כאלה הנושאים (פרופייט מפירפינייאנו, מכתב לרב חסדאי, בראש ספ' כלימת הגוים, הצופ' מארץ הגר ג 120). — הלכה נֹצַחַת, קבועה: ועכשו הלכה נוצחת גר צריך שלשה (תלמידי יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 2). — *ונָצַח את יצרו: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה (ר"ש בן לקיש, ברכ' ה.). והקדוש ברוך הוא מחזיק לו טובה ושכר גדול שיצרו נלחם עמו והוא נוצחו ואינו מחניף (ספ' חסידים תתתתשסז). — °ונָצַח את חברו במשחק: ואותם המשחקים באמנה וכו' היאך יקנה בדברים בלא קנין בשביל שנוצח חבירו (תוספ', שם). — °ונָצַח את חברו במדה מן המדות, במשמ' עלה עליו: כי היא (מרים החשמונאית) עלתה על כל הנשים ביופי ובמראה ובקדושה וביראת יי' נצחה כל הנשים אשר היו בימיה (יוסיפון רצו). — *ובהשאלה בדברים לא בע"ח: עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש וכו' ולא נצחה הרוח את עמוד העשן (אבו' ה ה). — ובסהמ"א: האש נוצח כח התנור (תוספות, פסח' עה.). וצריך שיהי' קולו של הקב"ה נוצח קול השופר להשמיע למשה (רשב"ם, שמות יט יט). וחסם הכחות הכעסנים המבקשים לנצוח אחר אשר נתן להם חלקם בנצחון (ר"י א"ת, כוזרי ג ה). שכל הפך מתקן את הפכו והוא כנגדו שההפך אלו היה נוצח את הפכו לגמרי והיה משנה אותו לעצמו ומבטל אותו ואין מן הדין שיתבטל שום דבר מן החכמה (נחום, R.E.J. ,127 1884). ויסיר הכאב עם האכילה מפני שמחדש באיברי הכואב אשר נצח עליו הקרירות חמום שוה ויעלה מעט מאין קטור רב (רש"ט פלקירא, המבקש לז). שבא לידי ספר ישן דורש פרשיות של תורה על דרך הנסתר ובענין הד' מלכים כתב וז"ל אמר המחבר עם ה' חושים והיסודות נוצחים באחרונה ולוקחים לוט ורכושו בן אחי אברהם הרומז לשכל החמרי (ר"י מפיסא, מנחת קנאות 18). — ופעוּל נצוּחַ: אמר הקב"ה בשעה שאני נוצח אני מפסיד ובשעה שאני נצוח אני משתכר (ריש לקיש, פסיק' רבתי בחדש השביעי מ). — ובסהמ"א: אבל גברת אתה בחילך ונצחת בעזרת גבורי רומיים אבל ביותר הוא נצוח בחומר דעתו (יוסיפון רצא). שכל מניע הוא נוצח למתנועע וכל מתנועע הוא נצוח למניע (הראב"ד, אמו"ר 17). לא ידעתי ממשקל נפשי ומחבור מניניה ומשקל הנלחם עמי אם אני נוצח או נצוח (ר"י חריזי, מוסרי הפלוסופ' א יט). א"כ עכ"פ יש הודות בהם בפעם הזאת בדבריהם שתהא האמת נעדרת והרי זה כאלו בעל האמת נצוח (ס' החנוך, מצוה תצו). וכן היה כתוב בספר את והב בסופה כלומר נתן מלך מואב בסופה ובסערה שהיה נצוח (חזקוני, חקת כא יז). והריני עומד וצווח שאני נצוח ואין לי אלא להודות על האמת שיצא בזה דבר שאינו מתוקן מתחת ידי (שאילת יעבץ ב קמב, מב::). — ואמר המליץ: חי יוצר הרים ובורא רוח כי אתה בין המשוררים ברוח ולא אסור מהנה או אהיה רוצח או רצוח עד תשיבני ואז תודה כי אתה נצוח (עמנו' מחב' יג). ולא רציתי עמו להתוכח ואולי כי לא התוכח היה נצוח ולא נוצח (הוא מחב' יא).

—  נִפע', *נִצַּח, נִצּוֹחַ, הִנָּצֵחַ, (להינצח), — היה מנֻצח, נכנע לפני האויב: בשעה שישראל יוצאין למלחמה ב"ד של מעלה יושבין עליהם אם לנצוח אם להינצח (ר' חייא בר בא, ירוש' שבת ב ג). בגבעת בנימין מפני מה לא השלימו (האורים והתומים) הם שלא ביחנו אם לנצח אם להנצח ובאחרונה שביחנו הסכימו (יומ' עג:). אתה הכנסת עצמך לזירה ומי שהוא מכניס עצמו לזירה או ניצוח או נוצח (ר' נחמיה, מד"ר שמות כז).

— פֻע', *נֻצַּח, מְנֻצָּח, (מנוצח), — שנצחוהו: אמר הקב"ה כשאני נוצח אני מפסיד וכו' אבל בימי משה שנוצחתי עשיתי שכר שלא כליתי את ישראל (פסיק' רבתי ט). למי שהוא מנוצח מבריותיו (מד"ר תהל' ד ו). — ובסהמ"א: אם שיסדרם וינהגם סדור טוב ושלם ותמים או יהיה מנוצח ולואה לסדרם אין יכולת לו עליהם (ר"ש א"ת, מו"נ ג טז). שלא יתראה עליו ביתרון שלמותו או ביתרון כחו אבל יראה שהוא מנוצח לו ולואה כמוהו (הראב"ד, אמו"ר 85). כי להיות יהושע מת הנה אם ילחם ישראל ויהיה מנוצח מהאויבים יאמרו כלם שסר צלם מעליהם ויתחזקו להלחם בישראל (ר"י אברבנאל, שפט' א א). מוטב שתיהי מנוצח מלהיות מנצח כי המנצח את חבירו בעולם הזה מוסרין אותו ביד המנוצח לעתיד לבא (ס' חסידים, תתתתשעד). תדעו כי תשוקת הנצחון ישים בעליו מנוצח מקברו אשר כרהו (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 55).

— הִתפע', °הִתְנַצֵּחַ, — התחזק והתגבר: ותסתכל בלמודך וגם תועיל לזולתך יהיה יותר טוב לך ממה שתעמוד להתגבר ולהתנצח כנגד אלו (ר"ש א"ת, מכת' הרמב"ם לר"י אבן עקנין). איש לזרועו להתנצח לשפוך דם (ר"א מבלגנצי, פי' יחזק' כב ו). והנה עריץ אחד בא עלינו התנצחתי ואלך לקראתו (רמא"ג, דביר א, מכת' ב). ובאמת שמענו ברגע ההוא קול בני אדם מדרך פרסת גמלים וצלצל כלי זין עד כי נמס כל לב מפחד ורק אני התנצחתי ואצו את משרתי להביא את סוסי אלי (שם ג). בכל אלה החזיק ראשטאפטשין בתקותו כי יתנצח קוטוזָוו עוד הפעם להלחם בעד עמו ובעד עיר קדשו (הוא, הצרפתים ברוס' 57). — ובהשאלה לדברים לא בע"ח: מתגברים בהם הטבעים ומתנצחים בהם המדות (ר"י א"ת, כוזרי ג יז). ונתחיל בעניני הכוחות המתנצחות ובפרט במשקלים הקפואים בתוך הלחים (אגרות חכמה ד, יח:). אש לא נופח המתלהב במעמקי אדמתה ומתנצח לבקוע ולעלות אל אויר הרקיע (רמא"ג, דביר, רעש ארץ ישראל). — ובמשמ' פעל יוצא: כי אהבו אותו (את אריסתובלוס) היהודים כי היה רחב ידים ויתנצח גוי גדול הנקרא איטריאס וימל את בשר ערלתם ויכניעם תחת יד יהודה (יוסיפון קפה).