נֵרְגַּל

ש"ז, — שם אלהי כותה1: ואנשי בבל (שהושיב מלך אשור בערי שמרון) עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נֵרְגַּל ואנשי חמת עשו את אשימא(מ"ב יז ל). — והשתמשו בו בסהמ"א במשמ' תרנגול2: או אולי אוכל כחצות או בחצות הליל כקרוא לי הנרגל לתורה ויעירני (אדם לבנסון, אמת ואמונה, מערכה ב מחזה ג).



1 בשנערית נ-אֻנֻ-גל-אדון המשכן הגדול, והכונה לשאול. ואצל עיר כות בבבל היה בית הקברות הקדוש לבבליים. עי' יסטרוב Relig. Bab. u. Ass., I, 63 ff. ועוד. ובגמ' בבלי (סנה' סג:) אמרו: ומאי ניהו תרנגול. ובירוש' ע"ז ג ב גזרוהו מן רגל, אמרו וז"ל: ואנשי כות עשו את נרגל ריגליה דיעקב וריגלי דיוסף נחשתי ויברכני יי' בגללך ויברך יי' את בית המצרי בגלל יוסף, ע"כ. ולא נתברר מה היתה כונתם במדרש מלים זה, וכבר העיר יסטרוב במלונו ואמר כי הכונה למזל. ויש שאחדוהו עם המזל צדק: ונרגל אשר עשו אנשי כות הוא צורת צדק אשר ממנו ההרגלים והמדות ולזה נקרא נרגל (אברהם ביבאגו, דרך אמונה, ב, ח::).

2 עפ"י פרוש חכמי התלמוד (סנה' סג:).