ש"ז, כנ' נֵרִי, נֵרוֹ, נֵרָהּ, מ"ר נֵרוֹת, נֵרֹת, סמי' נִֵרֹת, כנ' נֵרֹתֶיהָ, נֵרֹתיהֶם, — א) כל דבר שידליקו להאיר, Leuchte; lumiere; light: אל מול המנורה יאירו שבעת הַנֵּרוֹת (במד' ח ב). והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נֵר (ירמ' כה י). והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בַּנֵּרוֹת (צפנ' א יב). טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נֵרָהּ (משלי לא יח). ויכבו את הַנֵּרוֹת (דהי"ב כט ז). — הָעֳלָה נֵר, הדליקו: ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נֵר תמיד (שמות כז כ). והעלה את נֵרֹתֶיהָ והאיר על עבר פניה (שם כה לז). ויעל הַנֵּרֹת לפני יי' (שם מ כה). — היטִיב הַנֵּרוֹת, תקן אותם שידלקו היטב: בהיטיבו את הַנֵּרֹת יקטירנה (שם ל ז). — וערך הַנֵּרֹות: על המנורה הטהורה ערך את הַנֵּרֹות (ויקר' כד ד). — נֵר אלהים, הדלק בבית המקדש וכדומ': וְנֵר אלהים טרם יכבה (ש"א, ג ג). — ובתו"מ: המכבה את הנר מפני שהוא מתירא וכו' (שבת ב ה). עשרתם ערבתם הדליקו את הנר (שם ז). מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק (תמיד ו א). משל לנר שהוא מטפטף כיון שנגע בו אדם מכבהו (ר"מ, שמח' א ד). פעם אחת קראתי לאור הנר ובקשתי להטותו אמרתי גדולים דברי חכמים שהיו אומרים אין קורין לילי שבתות לאור הנר (ר"י בן אלישע, תוספת' שבת א יג). היה לו נר טמון בחיקו או בתוך הפנס רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה (שם, ברכ' ו ט). וכשבא (האדם) לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך (ר' יוסי בר"י, שבת קיט:). למה משה דומה באותה שעה לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא חסר אורו כלום כך לא היתה חכמתו של משה חסרה כלום (ספרי בהעלותך צג). הנר הזה בזמן שהוא כבה מאליו טוב לו וטוב לפתילה ובזמן שאין כבה מאליו רע לו ורע לפתילה (ר' יהודה, מד"ר קהל', מתוקה שנת). — ומשל: נר לאחד נר למאה (רבא, שבת קכב.). — ואמר המליץ: שלשה דברים ילאו את האדם והם נר שחשך אורו ושליח מתמהמה ושלחן מיחל למי שיבוא (ריב"ם בן זבארה, ס' שעשוע' ז 76, הוצ' דודזון). וכאשר לא יאור הנר בתוך המים כך לא תאור החכמה בפריצים ועזי נפש (שם ח 93). — ומשל: האם לא יצא שכר השחוק בהפסד הנרות1 (יל"ג, אגר' כרך ב רפג). — וכמליצה, משל לשמחה ואֹשר וכדומ': כי אתה תאיר נֵרִי יי' אלהי יגיה חשכי (תהל' יח כט). שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נֵר למשיחי (שם קלב יז). מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני בהלו נֵרוֹ עלי ראשי לאורו אלך חשך איוב  כט ב-ג. דעך נֵרוֹ של פלוני, כלה אשרו, באה עליו צרה: אור צדיקים ישמח וְנֵר רשעים ידעך (משלי יג ט). מקלל אביו ואמו ידעך נֵרוֹ באישון חשך (שם כ כ). אור חשך באהלו (של הרשע) וְנֵרוֹ עליו ידעך (איוב יח ו). כמה נֵר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם (שם כא יז). — נֵר לרגליו, ללכת לאורו: נֵר לרגלי דבריך ואור לנתיבי (תהל' קיט כה). — ובהשאלה, נֵר העם, מנהיגו, שהוא הלך אחריו וכבה את נֵר העם, המיתו: אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נֵר ישראל (ש"ב כא יז). — נֵר של מצוה: כי נֵר מצוה ותורה אור (משלי ה כג). — וכנוי לדבר שע"י יוכל לראות דבר נעלם: נֵר2 יי' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן (שם כ כז). — ובתו"מ באותן המשמ': ונשמתו של אדם קרויה נר מוטב תכבה נר של בשר ודם מפני נרו של הקב"ה (ר' תנחום, שבת ל:). אמר הקב"ה יהי נרי בידך ונרך בידי ואי זו נרו של הקב"ה זו תורה וכו' כל מי שעושה מצוה כאלו מדליק נר לפני הקב"ה ומחיה נפשו שנקראת נר (מד"ר שמות לו). — ובהשאלה, נֵר ישראל: וכשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה (ברכ' כח:). (ישב רבי והיה מתקשה) חצי לוג למה נמשח וכו' א"ל ר' שמעון ברבי שבו היה מחלק חצי לוג שמן לכל נר ונר אמר לו נר ישראל כך היה (רבי, מנח' פח:). אדם הראשון נרו של עולם היה וכו' וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות הנר לאשה (ירוש' שבת ב ד). והלא אביאל היה שמו אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נרו לרבים נקרא שמו נר (ר"ש בן לקיש, שם שביע' ג ז). אתם זוכים להקביל פני נרו של מלך המשיח (ר' חנון, מד"ר ויקר' לא). — ואמר המליץ: תפארת שמך רבה צורך יצרך נר מערב אשר לא יכבה בנך אחריך בברית עמך שחק בא ארץ תעזרך (ראב"ע, אי ישן). ולו הדור יהי דור הנבואה משחו אל בישראל לנביא ולו קדם יהי נמצא בציון נתנהו כמו נר מערבי (ר"י חריזי, תחכמ' מו). — ומליצה יש לפלוני שמן בנרו, ר"ל עוד יחיה מחליו ולא ימות: ופעמים שהיה הרופא מאבד לחולה ואומר עליו לא יוסיף עוד לקום וכו' וכיון שהיתה אשת החולה שומעת כך היתה מטפחת על פניה וכו' הוא אומר לה בתי למה את צועקת בפניו כי עד עכשיו יש בנר שלו שמן (ר"ש מסנות, מעין גנים לאיוב כט יג). — °וכנוי למאורות השמים: דלקו ברוח פיך נרות רקיע להפקד בם תקופות ועתים (אתה כוננת לר' יני 111, קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים ב). — °נֵר השמים, הוא העגוּל החלבי: המאמר בנר השמים נתחיל עתה בזכרון נר השמים מפני שהוא מחלקי הגלגל וכו' אמרו קצת האנשים שהשמש הולך במקום ההוא מן הגלגל ושורפו ורשם בו זה הראשון אשר הוא נר השמים ואומר בזה שזה המאמר טעות שנר השמים אילו היה מרושם מהלך השמש היה ראוי שיהיה הרושם בגלגל המזלות שעבר בו השמש ואמרו סיעת איקאגוריס ודימוקראטיס שנר השמים אור קצת הכוכבים וכו' שנר השמים יהיה בכל עת במקום אחד מן הכוכבים הידועים בלתי סר ממקומו וכו' ואמרו אחרים שנר השמים יהיה מחזרת האור אל האויר וכו' ואנחנו נראה נר השמים במקום אחד ביום ובלילה בכל זמן שנוכל לראותו וכו' ואנחנו נאמר שהוית נר השמים היא בזה הצד והוא שהאש הזכה הקרובה לגלגל מתלהבת מאירה ובמקום אשר יראה בו נר השמים מן הגלגל כוכבים רבים קטנים מכוסים וגדולים קרובים זה אל זה ומאירים (ר"ש א"ת, ספ' אותות השמים, כ"י ביה"ס כזנתנסי ברומא). השער הרביעי בנר השמים והכוכבים בעלי השרשרת וכו' ובמקום אשר יראה נר השמים מן הגלגל כוכבים רבים קטנים מכניסים וגדולים קרובים זה לזה מאירים וכיזהיר אורם במקום ההוא מן האיד המוכן להתלהב יראה בו אור ארוך כי הכוכבים הרבים ההם קיימים כאלו קצתם נוגע בקצתם והם מקבלים האור מן השמש וידבק האור קצתו בקצתו מפני זה יראה נר השמים (אבי הרלב"ג, שעה"ש א ד). —  ב) כלי ישימו בו שמן ופתילה וידליקו להאיר, Lampe; lampe: ועשית נֵרֹתֵיהָ (של המנורה) שבעה (שמות כה לז). את המנרה הטהרה את נֵרֹתֵיהָ נֵרֹת המערכה (שם לט לז). וכסו את מנרת המאור ואת נֵרֹתֵיהָ ואת מלקחיה (במד' ד ט). והפרח וְהַנֵּרֹת והמלקחים זהב (מ"א ז מט). והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעת נֵרֹתֵיהָ עליה שבעה ושבעה מוצקות לַנֵּרוֹת אשר על ראשה (זכר' ד ב). — ובתו"מ: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן (שבת ג ו). כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת (ר' שמעון, שם ה). נתן לו פרוטה אמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות הלך והביא לו בכולה נרות או בכולה פתילות או שאמר לו הבא לי בכולה נרות או בכולה פתילות הלך והביא לו בחציה נרות ובחציה פתילות שניהם לא מעלו (מעי' ו ג). נר שיש לה שתי פיות עולה לב' בני אדם (רב הונא, שבת כג:). הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה (מד"ר בראש' כ). אפילו נרות אפילו פתילות היה אליהו מעביר ממקום למקום כדי שלא יטריח לכל בריה (ר"י בר אלעאי, שם שה"ש, סמכוני). — *נֵר חנֻכּה, שמדליקים היהודים בחג החנֻכּה לזכר נצחון החשמונאים על היונים: נר חנכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ (שבת כא:). נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה (ר' תנחום, שם, כב.). — בית הנֵר, מקום להעמיד הנר על הכירה: בית הפך ובית התלבין ובית הנר שבכירה (כלים ה ג).

*אֲבוּקָה. — דָּלַק, הִדְלִיק. דָּעַךְ. דָּשֵׁן, *דִּשֵּׁן את הנר, סלק את הדשן מעל הפתילה. — *טִפְטֵף, נר מטפטף, קופץ מתרומם ודועך. — יָטַב, הֵיטִיב את הנר, תקן הפתילה שהדלק יפה, — כבה. — לפיד. — מנורה. — *נברשת. — *נפט. — *סֶבֶק, נר של חֵלֶב. — עָלָה, העלה את הנר, הדליקו — ערך הנרות. *עששית. — *פָּמוֹט. — פַּנָּס. *פתילה. — שמן. — *שעוה.