1 עי' הערה לקמן.

2 כך בנסחה המסורה, ואין לדעת אם כך היתה צורת מלה זו אם אין.  עכ"פ, לפי נסחה זו ראו רוב הקדמונים במלה זו תאר או שם במשמ' מתנה. ת"י:  אם מתנא מני לנא, ע"כ.  השבע' δóμα הפש':  מהובתא, [ריב"ג בשרש נשא הביא שלשה פירושים:  1 נשאת הוא שם למנחה עם נון נוספת — שאת;  2 שם למנחה עם תיו נוספת; 3 מקור פִע' בחירק בפ"א הפעל כמו נאץ נאצת (ש"ב יב יד) ותי"ו נוספת.  ועי' גם פירושו של סגל.]  וכן רש"י וז"ל:  נשאת כמו משאת פרס מבית המלך, וכן רלב"ג. ורד"ק אמר:  נִשֵּׂאת תאר לתשורה הנשאת וכו' ואפשר שיהי' ג"כ נשאת שם מן הכבד בפלס ישבות על מלאת, ע"כ.  ומהחדשים, אותם הנוטים לקים הנסחה המסורה רואים בהמלה נשאת מקור נפע'. אך רבם אומרים כי התיו של נשאת יתרה והעקר נִשַּׂא נשא, וכדומ'.