נִשּׂוּא

*, נישוא, ש"ז, — כמו מַשָּׂא, מַשּׂוֹא:  וכי כל ימי חייו שפט שמואל את ישראל וכו' הוי לא נשא נישואן 1 של ישראל אלא י' שנים (ר"ש בר זעירא, מד"ר במד' ג)


1 כך בדפוס ויניציאה, ובדפוס ורשה נשואן, ובדפו' ליפציג נשואין. 

ערכים קשורים