קל לא נמצא.

—  הִפע', הִשִּׂיג, הִשִּׂיגָה, הִשִּׂיגָנוּ, הִשִּׂיגוֹ, הִשַּׂגתֶּם, הִשִּׂיגוּ במקור נוקד בטעות: "הִשִּׂיגוֹ" - הערת פב"י, הִשִּׂיגוּנִי, הִשִּׂיגוּךָ, הִשִּׂיגֻךָ, הִשִּׂיגוּהָ, מַשִּׂיג, מַשִּׂיגֵהוּ, מַשֶּׂגֶת, הַשֵּׂג, אַשִּׂיג, תַּשִּׂיג, יַשִּׂיג, יַשֵּׂג, אַשִּׂיגֵנוּּ, אַשִּׂיגֵם, יַשִּׂיגֵם, תַּשִּׂיג, תַּשִּׂיגֵנוּ, תַּשִּׂיגֵהוּ, תַּשִּׂיגֵם, תַּשִּׂיגוּם, יַשִּׂיגוּ, יַשִּׂיגוּן, —  א) השּׂיג את פלוני, הדבִּיקוֹ הגיע אליו על ידי רדיפה, erreichen, einholen; atteindre; to reach, overtake:  ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב ויקח את אחיו עמו ירדף אחריו וכו' וַיַשֵּׂג בכל המקומות הדגש ביוד הושמט במקור - הערת פב"י. לבן את יעקב בראש' לא כב כה.  קום רדף אחרי האנשים וְהִשַּׂגְתָּם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה וכו' וַיַשִּׁיגֵם וידבר אליהם את הדברים האלה שם מד ד-ו.  וירדפו מצרים אחריהם וַיַשִּׂיגוּ אותם חנים על הים שמות יד ט.  אמר אויב ארדף אַשִּׂיג אחלק שם יה ט.  פן ירדף גאל הדם אחרי הרוצח כי יחם לבבו וְהִשִּׂיגוֹ כי ירבה הדרך והכהו נפש דבר' יט ו.  וישאל דוד ביי' לאמר ארדף אחרי הגדוד הַאַשִּׂיגֶנוּ ויאמר לו רדף כי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג והצל תציל ש"א ל ח.  קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן ימהר וְהִשִּׂיגָנוּ והדיח עלינו את הרעה ש"ב יה יד.  ורדפה את מאהביה ולא תַּשִּׂיג אתם ובקשתם ולא תמצא הוש' ב ט.  גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה הִשִּׂיגוּהָ בין המצרים איכ' א ג.  ירדף אויב נפשי וְיַשֵּׂג וירמוס לארץ חיי תהל' ז ו. —  וְהִשִּׂיג דָּבָר:  כל באיה לא ישובון ולא יַשִּׂיגוּ ארחות חיים משלי ב יט. —  וְהִשִּׂיג הזמן וכיוצא בזה, הִגִּיעַ:  מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא הִשִֹּׂיגוּ את ימי שני חיי אבתי בראש' מז ט.  ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו וְהִשִּׂיג לכם דיש את בציר ובציר יַשִּׂיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע ויקר' כו ד-ה. —  והחרב הִשִּׂיגָה אותו הגיעה עָדָיו, שלא יוכל להמלט ממנה:  והיתה החרב אשר אתם יראמים ממנה שם תַּשִּׂיג אתכם בארץ מצרים ירמ' מב יו.  לבו (של הלויתן) יצוק כמו אבן וכו' מַשִּׂיגֵהוּ1 חרב בלי תקום חנות מסע ושריה איוב מא יו-יח.  שלש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה וכו' אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך לְמַשֶּׂגֶת2 ואם שלשת ימים חרב יי' ודבר בארץ דהי"א כא י-יב. —  ודברים מפשטים, ברכה, קללה, שמחה, חרון, וכיוצא בזה, במשמ' הגיע עדיו וחל עליו:  ובאו עליך כל הברכות האלה וְהִשִּׂיגֻךָ כי תשמע בקול יי' אלהיך דבר' כח ב; גם מה.  ופדויי יי' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה יַשִֹׂיגוּ3 ונסו יגון ואנחה ישע' לה י.  על כן רחק משפטי ממנו ולא תַּשִּׂיגֵנוּ צדקה שם נט ט.  אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא הִשִּׂיגוּ אבתיכם זכרי' א ו.  כי אפפו עלי רעות עד אין מספר הִשִּׂיגוּנִי עונותי ולא יכלתי לראות תהל' מ יג.  שפך עליהם זעמך וחרון אפך יַשִּׂיגֵם שם סט כה.  עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו תַּשִּׂיגהוּ כמים בלהות לילה גנבתו סופה איוב כז יט-כ. —  ואמר בן-סירא:  בני במאמר ובמעשה כבד אביך עבור ישיגוך כל ברכות ב"ס, גני' ג ח.  אל תעש רעה ואל ישיגך רעה רחק מעון ויט ממך שם ז א.   פי שנים רעה תשיג (בעת צורך) בכל טובה תגיע אליו שם יב ה.  דורש אל יקח מוסר ומשחרהו ישיג מענה שם לב יב. —  ובהשאלה, הִשִּׂיגָה יָדוֹ לדבר, מצאה ידו את האמצעים הדרושים לדבר:  ואם לא תַּשִּׂיג ידו לשתי תרים ויקר' ה יא; גם יד כא-כב; כה כו; כז ח.  ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תַּשִּׂיג ידו יחזק' מו ז. —  וידו בתור פעול, עשה שיגיע:  ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין מַשִּׂיג1 ידו אל פיו כי ירא העם את השבֻעה ש"א יד כו.  —  הִשִּׂיג גבול, כמו הִסִּיג:  גבולות יַשִּׂיגוּ עדר גזלו וירעו איוב כד ב. —   ומצוי הרבה בסהמ"א, ואמר המליץ:   ועפעפי יזלו מים ובבותי לילה ויומם לא תפוגינה עד אשר ענני שחק לא השיגוני בנטפיהם ולא נצחוני ברעף רביביהם מנחם ב"ס, מכת' לר' חדסאי.  מרֻצע כמו עבד להשיג רצון קונו ואליו להתרצות בפחדו ואימותיו ראב"ע, בשם אל. —  ובפרט הִשִּׂיגָהוּ דבר[ במשמ' קרה לו, חל עליו הדבר:  אתה אחד ולא כאחד הקנוי והמנוי כי לא ישיגך רבוי ושינוי ולא תאר ולא כנוי רשב"ג, כתר מלכות.  שהוא (הבורא) נקדש ומרומם משתשיגהו מאומה מטומאות העם אשר ישכון כבודו ביניהם ר"י א"ת, כוזרי ד ג.  החלק השלישי  בראו חומר וצורה בשנוי ותמורה וישיגנו השנוי בארבעה מאמרות הנודעות לחכמי הדורות מנחם גילני, תשו' לר"ד הבבלי, לקו"ק 49.  שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף הרמב"ם, יג עקרים ג.  לפי שהשכל האנושי ישיגהו ליאות כשאר  הכחות האנושיות ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, בראש' ב:.  כי המקרים אמנם ישיגו הנמצא השלם המציאות ראב"ד, אמו"ר א ב.  כל הגופים הנפסדים לא ישיגם ההפסד אלא מצד החמר אשר להם ר"י חריזי, מו"נ ג ח.  עולם האמת אשר לא ישיגהו אפיסה ר"ד בן בילא, י"ג יסודות המשכיל ז, בספ' ד"ח.  וזה ההזק ישיגנו כשלא נדע חכמת ההגיון רש"ט פלקירא, ראש' חכמה ב ה ב.  מה שתשיגהו מהבושה שיכלים אותו רעהו ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי יח. במקור נדפס בטעות: "טל משלי" - הערת פב"י.  להרגיל נפשך עודנו באבו ואיתנו למה שישיגך באחרית הימים מצד ההכרח הטבעי רש"פ, ד' כוסות, כוס ביד ה' ה. —  ב) הִשִּׂיג, הבין בשכל, ואמר בן סירא:  ולאחור תשיג אמרי ולאנחתי תתאנח ב"ס, גני' יב יב.  שמע בני ולא תבוז לי ובאחרית תשיג אמרי שם לד כב. —  °בלשון המחקר:  הִשִּׂיג האדם מושגים בשכלו או באחד מחושיו, תפש והבין אותם בכח השכל ע"י הרֹשם שעשו על אחד מהחושים:  מי יבין סודות נוראותיך בהרימך על גלגל התשיעי גלגל השכל וכו' והוא הגלגל הנעלה על כל עליון אשר לא ישיגהו כל רעיון רשב"ג, כתר מלכות.  וממעלות השכל שבו ישיג האדם כל מושגיו המוחשים והמושכלים ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה.  והוא השכל הנותן להם כח להשגת הענינים ולכל חוש מהם ענין מיוחד להשיג מוחשו לא יושג בזולתו כמראים והצורות אשר לא נשיגם כי אם בחוש הראות בלבד וכקולות והנגונים אשר לא נשיגם כי אם בחוש השמע בלבד שם היחוד י.  שלא יתכן לזכור מקומות כל נקודה ונקודה מהארץ וכו' ושמזרח ציון דרך משל איננו מזרח בית המקדש ועגולי אפקיהם נחלקים על דרך האמת אשר לא ישיגום החושים הוא, כוזרי 87.  חוש הטעם וחוש המשוש שהם חושים גסים ולא ישיגו מושגיהם עד הדבקם בהם ופגעם אותם הוא, רוח חן ב.  והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם וכו' היודעת ומשגת הדעות שאין להם גולם כמו המלאכים רמב"ם יסוה"ת ד ח.  ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם שם ז א.  ואמרו שההשגה אשר השיגה יחזקאל היא ההשגה עצמה אשר השיגה ישעיה ר"ש א"ת, מו"נ ג ו.  שלא ישיג ממנו אמתת עצמו כשאר המושגים לרב גדולתו ועצמותו ר"י ב"ר אנטולי, מלמ' התלמיד' ואתחנן קסא:.  ונמצאת כח הדעת המבחנת בין טוב לרע והמשגת בשכלה המדעות והחכמות והמלאכות ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ב טז.  ואין אנו משיגים מן השמים אלא חצי כדור אשר על הארץ אלא שאנו מתבוננים שיש חצי כדור אחר רד"ק, ירמיה י יב.  שאנחנו נמצא השכל ההיולאני עם היות מדרכו להשיג הצורות הנה הוא ישיג זאת ההכנה רקה מן הצורות רלב"ג, מלחמ' ה' א ב.  שכבר יראה בכחות המשיגות ההיולאניות שלא ישיגו רבוי הבלתי בעל תכלית וכו' והמשל שהכח הרואה כבר ישיג זה הצבע בזה הנראה אשר הוא בזה השטח ובזה התמונה וכו' שכבר נרשמה בראותו זאת ההשגה רושם מה שם.  וכן האדים העולים מהאצטומכה ייבלבלו כחות המח מהשיג מושגיהם כמו שיקרה זה לשכורים ר"י אלבו, העקרים ב כד.  אין ספק שכל מה שיראה אותו העין במקור נדפס בטעות: "אותו הענין" - הערת פב"י. ישיגוהו בשוה כל אחד מאישי המין המביטים בכח אותו העין ר"ע ספורנו, אור עמים מג:.  כאשר יבא באחרונה להשיג ולצייר הצורות שהם בעצמם נבדלות מהחמרים וכו' יצייר אותם השכל על אמתותם וכשהשכל ישיג אלו הצורות נפרדות אז נקרא בשם שכל פועל ר"י מפיסא, מנח' קנא' 64.  כי החוש אחר שהשיג המוחש החזק לא ישיג הנקל ממנו כאשר יקרה במביט השמש ואחר ירצה להביט בנר שם 67.  השגת הש"י ורצונו ענין אחד לגמרי וכשישיג ירצה וכשירצה ישיג ואינה כהשגת שאר הנמצאים שישיגו מה שלא ירצו וירצו מה שלא ישיגו משה חביב, פרוש בחי' עולם בשם חכם קדמון. —  ואמר המשורר:  דבריך במור עובר רקוחים ומור הררי המור לקוחים ולך ולבית אבותיך חמודות אשר לא ילאו להשיגם שבחים ר"י הלוי, דבריך במור עובר. —  ואמר הפיטן:  לא משיגים לו איך וכמה ולא מוצאים לו דבר דומה שיר היחוד ליום החמשי. —  ג) °הִשִּׂיג על, או את, פלוני, תפס והקשה על דבריו, חלק עליו:  והרמב"ם חילק בחמור זה בין שכרו למשא ובין שכרו לרכיבה וכו' ואיני מבין מה חילוק בין שכרו למשא או לרכיבה וכן השיג עליו הראב"ד טור חו"מ שי ב.  ועל זה הוא (הרמב"ם) מסכים לדעת האומר (כי איוב) משל היה לפי שעל פי דרכו זאת ישיגוהו קושיות עצומות אם היה כפשוטו רשב"צ דוראן, אוהב משפט, פי' לאיוב א א.  והדורות הבאים אחריו (אחרי הרמב"ם) קצרה ידם מלהבין דבריו וכו' ומה גם באשר השיג עליו הרב רבי אברהם בן דוד וכו' ר"י קארו, הקד' כ"מ ליד החזקה. —   ד) בדקדוק, °הִשִּׂיג מַשִּׂיג, מצורה העוברת מבנין אחד לבנין אחר ע"י הוספת אות לשרש; הרבה והאריך את הצורה ע"י הוספת אתויות השמוּש:  ויחלקו השלשיים עוד מחלוקת רביעית למשיג ולבלתי משיג ואשר הוא בלתי משיג הוא מה שבא על בנין השלישי ולא יצא אל בנין אחר בתוספת שתוסף בו כמו שאמר שמר ובחר והמשיג הוא מה שהוסיפו בו מן הפעלים השלשים אות מאותיות הסתר או זולתם מן האותיות והוצא בתוספת ההא אל הבנין הרביעי כהוספת ההא על שפר באמרו ברוחו שמים שפרה כי שרש המלה שפר וכו' אך ההא נוספה בו להשיג הבנין הרביעי וכו' ובתוספת הלמד בואמלל להשיג רטפש בשרו כי הוא מן מה אמלה לבתך ר"י א"ת, הרקמה יד.  משיגי השרשים הם המוספים במלות כדמות בגדיכם ששרשו בגד והשיגוהו ג' אותיות היוד לסמיכה והכף לנוכח והמם לרבים וכו' כפי בחינת אלו הכללים תבאנה התוספות המשיגות לשרשים סהל בן תמים, תרג' פי' יצירה סג.

—  הָפע', °הֻשַּׂג, הושג, יֻשַּׂג, יושג, מֻשָּׂג, מושג, —  א) שהשיגוהו, שהגיעו אליו:  מה תבקש היום בירושלים ובארץ כנען והשכינה נעדרת מהם והקורבה אל האלהים מושגת בכל מקום בלב הטהור והכוסף החזק ר"י א"ת, כוזרי ה כב.  ואמר סקראט בהתמדת המחשבה תושג העצה ובארך אפים תנוח הנפש ר"י זבארה, ספ' שעשועים ז פד, הוצ' דודזון.  שהשכר המושג באמצעות המצות הוא עקב רב יותר מועיל מזהב ומפז רב ר"י אלבו, העקר' א ח.  האמונה בשהשלמות האנושי יושג במצוה אחת ממצות תורת משה שאם לא כן תהיה תורת משה מרחקת את האדם מהשגת השלמות האנושי שם א כג.  שהפועל המכון אל שיושג איזה תכלית בפעולתו הוא בהכרח יודע אותה הפעולה ר"ע ספורנו, אור עמים לד:.  כי כן דרך האוהב שמועט המושג אליו מהדבר' הנאהב הוא יותר ערב אצלו מהרבה מזולתו רפאל מנורצי, מרפא לנפש כא:.  אמור מעתה כי התועלת המושג מן התורה הוא גדול ועצום מאד ר"י מוסקטו, נפוצת יהודה יג.  —  ב) שהשיגוהו בכח השכל או באחד מהחושים:  הלא תראה שלא הזכירו בכללם ענין מן הענינים אשר יושגו מצד השכל ר"י א"ת, הקדמ' ר' בחיי לחו"ה.  הענין הנעלה אשר בו סדר הכל והשלמתו ואיננו מושג בחושים הגשמיים שם הבחינה ב.  אם היתה השמש בלתי מושגת וימצאו הניצוצות ולוא תושג סבתם אלא בדרך הראיה הוא, כוזרי ד ג.  החלק השכלי הוא שאינו מושג בלתי בכח השכל ואין ההרגשות משיגות בו סהל בן תמים, תרג' פי' יצירה, נמצא במחב' א של ש"ש לדוקס VI.  כי נפש האדם היא הויה דקה עד מאד אינה מוחשת כלל ומשגת באחד מן ההרגשות רש"ט פלקירא, ספ' האמונות ו ב.  שהאישים לא יושגו זולתי בחושים ר"ע ספורנו, אור עמים מב..  מה' מענה לשון כי ירא יראתי בהם מקוצר המשיג ועומק המושג פן יסמוך איש באחת מהנה עלי בחיוב ופטור היתר ואיסור הקד' ספר מקור חיים בסוף ספ' שו"ת חות יאיר.

—  נִפע', °נִשַּׂג, נִשֶּׂגֶת, —  כמו הֻשַּׂג, משמ' ב):  ואינו נישג בשום צד ר"מ ן' גבאי, ס' עבוד' הקדש, סתרי תורה יח.  בענין זוהר ונוגה העין אשר נישג בסתימתו בגלגלותו שם יט.  מכאן סוד המרכבה העליונה אספקלריא המאירה זוהר נשללת אשר אינה נשגת למראית עין השכל שם.