ש"ז, סמ' רבים סִבְכֵי, — כמו סְבַךְ: ונקף סִבְכֵי היער בברזל והלבנון באדיר יפול (ישע' י לד). — ואמר המקונן: בלע בית לרום מוזקף וכברזל סבכי נקף בנה עלי ויקף (איכה אשפתו, קינ'). כי נקף בברזל סבכי בכו העם הרבה בכה (אדברה תחנונים, יוצ' יוה"כ). — ובהשאלה במליצה: כן אירע לנו עם אלו שהם משיאים אותנו ומפתים להחזירנו לדתותיהם ואולי נאחז ונסתבך בסבכי פחזותם ובענפי שקריהם (רמב"ם, אגר' תימן).