°, ש"נ, — שה"פ מן סבב, — א) כמו סִבּוּב, במשמ' תנועה בהקף: ובכל עשרים וארבע שעות היה (הגלגל) סובב סביבה אחת (תשו' הגא' הרכבי, שעד). ושינוי זה יהיה בסביבת הגלגל ומסביבתו יתחברו ארבעתן (רמב"ם, יסוה"ת ד ו). ואם פטר אדם את המים עד שבאו וסבבו את הגלגל ושחט בסביבתו הרי זו כשרה שהרי מכח אדם בא במה דברים אמורים בסביבה ראשונה שהיא מכח האדם אבל מסביבה שנייה ולאחריה אינה מכח האדם אלא מכח המים (שם שחיטה ב יג). — וסְבִיבַת הכוכבים והמזלות: וממהלך הכוכבים וידיעות שיעור סביבתן בכל יום ובכל שעה (הוא, יסוה"ת ג ה). ואלו היה (סבוב הגלגל) בטבע היה קץ לסביבתו שהטבע יש לו קץ ותכלה לכחו והואיל והגלגל סובב תמיד בלי הפסק ואין לסביבתו קץ בידוע שכחו מחמת אלוה (תלמיד הרמב"ם, אגר' לר' חסדאי הלוי). — ב) סבִיבַת העגול, כמו סִבּוּב, במשמ' הקו המקיף: העגול בג' פנים בסביבה בחוט ובגג איזו היא סביבה הוא הקו המקיף את העגול (משנת המדות א ד). ואם אתה חפץ לשער את המשיחה אחוז חצי סביבה שהיא י"א וצרף אותה בחצי החוט וכו' שהסביבה מחזקת שלש פעמים ושביע כחוט (שם ה ג). — ג) סְּבִיבַת העיר, מה שסביב לה, השכונות הקרובות אליה מסביב: לצוות ולגזור לאיש איש בקהלתו וליושבי הסביבה (תקנות ליטא, האסיף תרכד, 166). על ג' ראשי ב"ד לצוות ולגזור להשיא בכל שנה שלשים בתולות עניות היינו בריסק עם הסביבה שתים עשרה בתולות הוראדנא עם הסביבה עשר בתולות פינסק עם הסביבה שמונה בתולות וכו' והסביבות עם ראשי הקהלות יעשו סדר וכו' (שם 167). — ד) השתמשו במלה זו בזמן האחרון במשמ' חברת האנשים שהאדם נמצא בתוכה וחי בה.