* 1, ש"נ, ובצורה ארמית סבכא, מ"ר סְבָכוֹת, כמו שְׂבָכָה, — א) אריג דק עשוי נקבים נקבים כעין רשת, Netz; rets; net: חלוק של יוצאת החוץ העשוי כסבכה (כלים כח ט). ג' אירסין הן ארס שוקע ואירס צף ואירס עומד כסבכה מלמעלה (ירוש' תרומ' ח ה). — וביחוד כעין מכסה להראש לנשים עשוי מעשה רשת: יוצאה היא (האשה) בסבכא2 המוזהבת בטסין ובציפויין ובחליות שלה (תוספת' שבת ד [ה] יא). סבכה של זקנה שנקרע או נתנתה על הכסא (שם,כלים ב"ב ה טז). קליפי אגוזים קליפי רמונים איסטים ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן כסבכה3 מי רגלים נתר ובורית וכו' כדי לכבס בהן בגד קטן כסבכה3 (שבת ט ה). קושרת אשה מפתחי חלוק וחוטי סבכה שם טו ב. סבכה של זקנה טמאה משום מושב (כלים כח ט). סבכה שהתחיל בה מפיה טהורה עד שיגמור את קורקורתה וכו' סבכה שנקרעה אם אינה מקבלת את רוב השער טהורה (שם י). קלע של ספינה ווילון ושביס של סבכה ומטפחות של ספרים (נגע' יא יא). למטה מן הסבכה4 יוצאה בו למעלה מן הסבכה אינה יוצאה בו (רשב"א, שבת סה.). — ומ"ר: שלש סבכות הן של ילדה טמאה טומאת מדרס של זקנה טמאה טמא מת ושל יוצאת לחוץ טהורה מכלום (כלים כד טז). שלש סבכות הן של זקנה טמאה מדרס ושל ילדה טמאה טמא מת נקרעה ואינה מקבלת את רוב השער טהורה מכלום (תוספת' שם ב"ב ב י). — ב)  °מחיצה עשויה בדים משֻלבים שתי וערב מרֻוָּחִים זה מזה: כל האכסדראות והסבכות היוצאות מן הכתלים שהיו במקדש של אבן היו לא של עץ (רמב"ם, עכו"ם ו י). — ג) °בכלים, טס של ברזל מנֻקב לצלות עליו בשר וכדומ': כלי שבראשו כף אחד כסבכה לצלות עליו ובקצה השני שינים להוציא מהן הבשר מן הקדירה או מעל האש (הוא, כלים יא כ). — ד) °בגוף בעל חי, הקרום בתחתית המֹחַ, כעין רשת קלועה מעורקים וגידיםcirculus arteriosus willisii  5: בין עצם עליוני החיך ובין קרום המוח הקשה יש סבכה ארוגה מעורקים דופקים והיא מחפה תחת המוח כלו לבד המעט ממנו ולסבכה הזאת יש עורות רבים כמו שאלו חשבת בלבבך סבכות רבות מסבכות הציידים שטוחות קצתם על קצתם שיעמוד מקום הדם עד שיתבשל וידוקדק ויצא לבטני המוח (פרקי משה א). דע כי החלק הראשון מהגיד היוצא מהלב אל הקצה העליון מהגוף כשמגיעין בדיו שמתחלק בהן אל עצם הראש תאסף שם ותערב ותארג אריגות כמות הסבכה ונקראת סבכת המוח (ר"י אבן עקנון, ספ' מוסר ה כא).