פ"י, סְבֻכִים, — סָבַךְ סירים זה בזה, סירים סבוכים, verflechten; enterlacer; interwine: כי עד סירים סְבֻכִים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש (נחו' א י). — ואמר המקונן: צפה עלבון תורתך אשר שרפוה זרים קלאוה פרעוה קרעוה לגזרים כסירים סבוכים הגדילו המדורים העל אלה תתאפק אדון כל היצורים (החרישו עמני, קנ' לת"ב). — ובסהמ"א: שהיה רץ (האיל) אצל אברהם והשטן סובכו ומערבבו באילנות (רש"י, בראש' כב יג). — ובהשאלה, *סָבַךְ את הגדר בעפר, מלא אותו בעפר בין האבנים שלא יוכלו מים לעבור דרך בו: אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנן לשביעית אבל בונה הוא בשביעית וכו' ולא יסבוך1 בעפר אבל עושה הוא חייץ (שבי' ג ח).

— פֻע', סֻבַּךְ, יְסֻבָּכוּ, — סֻבְּכוּ הענפים או השרשים זה בזה, שנתערבבו ונאחזו זה בזה: על גל שרשיו יְסֻבָּכוּ בית אבנה יחזה (איוב ח יז). — ובתלמ', אילנות מסוּבָּכִים, מעֻרבבים יחד בלי סדר: ואילנות וכו' במסובכין (מו"ק ו.). — צמר מְסֻבָּךְ, שהשערות סבוכות יחד, אחוזות זו בזו: צמר המסובך באוזן תולשו ומראה את מומו (ר"י בן המשולם, בכור' כה.). (החליד את הסכין) תחת צמר מסובך מהו (חול' ל:). — ובסהמ"א: עצים מסובכין שתי וערב ועשויין כחלונות חלונות (ר"ח, שבת פד.). — ובענין דבוק אונות הריאה בבשר: ריאה שנקבה בקרום ונדבק בדופן ומסובך בבשר כשרה (והזהיר, ויקר' מד.). — °ובהשאלה, ענין מְסֻבָּךְ, מבולבל, לא ברור: וזה שהוצרכתי לפרש דבר זה לפי שראיתיו מסובך אצל כל התלמידים (ר"נ, שבת קלג.).

— נִפע', *נִסְבַּךְ, — נאחז, שסבכו אותו בדבר: מלמד (הכתוב) שהראה הקב"ה לאברהם אבינו את האיל ניתש מחורש זה ונסבך בחורש אחר (מד"ר ויקר' כט). — ובהשאלה, נִסְבַּךְ בצרות, במלכיות, ששלטו בו, וקשה לו להחלץ מהם: אמר הקב"ה לאבינו אברהם אבר' אחר כל הדורות עתידין בניך נאחזין בעוונות ונסבכין2 בצרות וסופן ליגאל בקרניו שלאיל הזה (ירוש' גני' תענ' ב 176). א"ל הקב"ה אברהם כך עתידין  בניך להיות נאחזין באומות ונסבכין במלכויות ונמשכין ממלכות למלכות מבבל למדי וממדי ליון  ומיון לאדום (ר' חנינא, פסיק' דר"כ, בחדש השביעי). — ובסהמ"א: אוכלין (התמרים שנפלו) על של בין הכיפים פי' הנסבכין בין האמירין שאיפשר לאדם ללקטן ואין אוכלין על של בין השיצין כגון שנסבכו על קוצין (ר"ח, פסח' נב:). — ובהשאלה: גם איוב הצדיק עם היותו תם וישר ונלוו אליו כל המעלות מדותיות ושכליות נתאבק ונסבך בקרני האמונה לא ירד לעומק מי התבונה (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 13).

— פִע', *סִבֵּךְ, סִבְּכָה, — כמו הקל: (גפן) ילדה שסיבכה בזקינה ובה פירות (ר' יוחנן, נדר' נז:). ילדה שסיבכה בזקינה בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה (ר' אבהו, סוט' מג:).

—  הִתפ', *הִסְתַּבֵּךְ, — כמו נִסְבַּךְ: נסתבכו בגדיו בקוצים הרי זה מפשרן במקום צינעה ובלבד שלא יקרע (ר' הונא, ירוש' שבת ז ב). לפי שהיה אברהם אבינו רואה את האיל ניתוש מן החורש הזה והולך ומסתבך בחורש אחר (ר' לוי, מד"ר בראש' נו). משל לקווץ וקרח שהיו עומדין על שפת הגורן ועלה המוץ בקווץ ונסתבך בשערו עלה המוץ בקרח ונתן ידו על ראשו והעבירו (הוא, שם סה). — ובהשאלה: אחר כל הדורות עתידין בניך ליאחז בעונות ולהסתבך בצרות (ר"י בר' סימון, ירוש' תענ' ב ד). אמר לו הקב"ה אברהם כך עתידין בניך נאחזים בעונות ומסתבכין במלכיות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום3 (ר"ח בר יצחק, שם). משה על ידי שצפה ברוח הקדש שישראל עתידים להיסתבך4 במלכיות וראשיהן עומדין על גביהן הקדים ראשים לזקנים (ר' לוי, שם, סוף הור'). — ומצוי מאוד בסהמ"א: ומפרשין אותו לשון סיבוך כדבר שהוא מסתכסך או מסתבך (תשו' הגא' הרכבי, מט). כמו צמר שנסתבך בקוץ ובא לשלפו מגבי הקוץ שאינו יכול לשלפו אלא בשבירת צמחי הקוץ (הערוך, ערך גב). ופירוש בית אבנים יחזה תוך האבנים יסתבך וכו' ר"ל הסעפים המסתבכים שיוצאים ממנו (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, שרש חזה). תחת שובך האלה הגדולה רוצה לומר תחת מה שהסתבך מסעיפיה (שם, שורש שבך). לא יזרע שורה אחת של קשואין ושורה אחת של דלועין וכו' מפני שמינין אלו עלים שלהן ארוכין ונמשכין ומסתבכין ואם זרען שורה בצד שורה יתערב הכל (רמב"ם, כלא' ד א). שנמצא בין כל שתי שורות של דלועין שתים עשרה אמה וכו' מפני העלין שמסתבכין מיכן ומיכן בירק שביניהם ונראה הכל כאלו נזרע בערבוביא (שם ב). סכין חדה שהושחזה והרי אינה חלקה אלא מגעתה במגע ראש השיבולת שהוא מסתבך באצבע (הוא, שחיטה א יח). צריך שתהא הסרכה אחוזה ומסתבכת בבשר (מהרימ"ט, שו"ת א ז, יג:). כמו השערות המסתבכים זו בזו שצריכה האשה להפרידם היטב קודם טהרת טבילתה (ר"נ בר"י אלחנן, עמק המלך, עולם התוהו, כח::). — ואמר המליץ: הביאתני לגנה דשנה ורעננה הסתבכו שיחיה והתלכדו צמחיה (ר"י חריזי, תככמ' מט). — ובהשאלה: שכנו אלה המושכלות הכוללות משכן מתחלק והסתבכו והתפשטו בו (ראב"ד, אמו"ר א ז). כן אירע לנו עם אלו שהם משיאים אותנו ומפתים להחזירנו לדתותיהם ואולי נאחז ונסתבך בסבכי פחזותם ובענפי שקריהם (רמב"ם, אגר' תימן). כשהמבקש נפרד מדבר לדבר והוא בכל תושיה יתגלע כלומר שהוא מתערב בכל ומסתבך אין בקשתו רק לתאוה ערומה (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, נ.). איך יסתבך זה הרוח ביסודות ובאיזה אופן יתכן בו זה רלב"ג, משלי ל ד.  שכבר יקרה שיביא השם יתברך הרעות לטובים על צד ההשגחה להצילם מהמרי המעטיי אשר החלו להסתבך בו הוא, מלחמ' ה' ד ו.  ולזה כשיסתבכו קצת פרטי האומה בפעולות המגונות ישתדל השי"ת להוכחי על צד ההשגחה בכלל האומה כדי שלא יתפשט בכלן המרי שם.  כי אנחנו נראה האנשים שהם שלמי היצירה וחזקי הטבע משיגים שלמות הבריאות בלי שום עמל ולא שום פעל אבל הבריאות הוא נמצא מסתבך בהם בפעל תמיד ויש אנשים שהבריאות מסתבך בהם הסתבבכות חזק ר"י אלבו, העקרים ג ד.  כי כשתסתבך הקדחת באברים השרשיים הסתבכות ראשון כמו שתסתבך השרפה וכו' קאנון ד א א.  וכן לפעמים אין כחולי מסוכן ויש לו רפואה והרפואה אינה נמאסת ואין הרפואה רחוקה ועכ"ז יקרא מסוכן לפי שהחולי נסתבך בגוף סבוך חזק צרור המור, ויקר' צח..  לפי שאין כח בשכל האנושי עם היות מסובך בחמר להשיג הדברי' העליונים האלו על ברים אם לא יבא עליו השפע האלהי ר"י מפיסא, מנח' קנא' 104.  לפי שהמלכים אשר באו עם בן הדד היו שותים עמו בסכו' ואולי הם עשו את בן הדד מסתבך בתענוגים ההם ונמשך אחריהם ר"י אברבנאל, מ"א כ כד. —  והִסְתַּבֵּךְ בשאלה עיונית וכדומ':  ועתה אשוב לבארו ולסלק קושיא אפשר לזה ולשאר בעלי המחלוקת להסתבך בה וקטרג רשב"א, מאמר על ישמעאל ז, הוצ' פרלס.  וכתב אבוחמד בשאלה השנית מההפלה שנסתבך בה גלינוס מאד בטענה הזאת והוא משיב עליה שם תשובה מספקת ר"י אברבנאל, מפע' ה' ח ב.

— הָפע', *הֻסְבָּךְ, הוסבך, —  כמו נִפע',:  היה בוצר עקץ את האשכול הוסבך בעלים נפל (מידו) לארץ ונפרט הרי הוא של בעל הבית פאה ז ג; ספרא קדוש' א ג.