*, ש"ז, בעל סברה, חכם חד השכל: אמר רבי יהודה הסבר1 לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מחיצות המגיעות לתקרה וכו' (ערוב' עב:). שהיה חכם במקרא ובקי במשנה וותיק בהתלמוד וסבר בהגדה (מסכ' סופר' טז ז). —  ובסהמ"א: כי נפלו במקום אדוני המלך שני אנשים מאנשי ארצנו שם האחד ר' יודא בר מזויר בר נתן איש נבון וסבר וגרסן ושם השני ר' יוסף הגריס גם הוא חכם (מכתב ר' חסדאי למלך הכוזרי). איש חכם בתורה פייט וסבר בדת אל גבר וכו' חכמים ונבונים דעתנים ופייטנים מלמדים ומשננים (יוחסין של אחימעץ, סדר החכמים ב', הוצ' ניבויאר, 112). ושם נקרה שור אחד מבין וסבר ופרא למוד מדבר (משל קדמוני א).