סָהֵד

°, ש"ז, מ"ר סָהֲדִים, כמו שָׂהֵד, עד Zeuge; témoin; witness: ואמר הפיטן: איכה שחת בסערך לסגר ביד סעפים סהדיך ולא זכרת עדי עדיים אשר עטרת לעבדיך (איכה אצת, קינ' לת"ב). מעידים אנחנו ח"מ איך היום וכו' שנת ש"ד בא לפנינו בחור שמואל וכו' ואמר הוו עלי עדים וסהדים איך באתי בפשרה עם מרת וכו' (שטר בב"ד משנת ש"ד, קבץ על יד ט, שריד מעיר 5, הוצ' מק"נ). באו לפנינו ח"מ שני החלקים וכו' וכך אמרו לנו החלקים הנ"ל הוו עלינו עדים וסהדים (שם). וכך אמרו אלינו עדים ח"מ הוו עלינו עדים וסהדים (שם 7). זכרון עדות איך כמר וכו' בא לפנינו ואמר לנו הוו עלי עדים וסהדים (כתב בב"ד משנת ש"א, שם).

חיפוש במילון: