°, סוגיא1, ש"נ, מ"ר סוּגְיוֹת, סוגיאות, הליכה, — א) הלכה ומנהג, סוגיית העולם2: ודן זה הדיין כדברי אותו הגאון שאין סוגיית העולם כמותו (רעמב"ט, סנה' ג א). — סוּגְיַת המבטא: וקודם שאשים קנצי למלין ידוע להוי לך עוד אתה הקורא כי הלשון יוני הוא מתענג ומתעדן על הרוב בהרחבת סוגית המבטא גם בלמוד החכמות וגם בדברים הפשוטים (שלטי הגבורים, לשונות העמים ט:.). — ב) ובפרט מהלך המשא ומתן של התלמוד על ענין אחד, ואמר המשורר: ועל תלמוד ועניניו ועל קושיא ועל סוגיא ועל הרב אשר למד ורבץ דת יהודיה (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה). — וסוגיא היא קריאת הגמרא על בוריו ושאלותיו ותשובותיו (הוא, מבוא התלמוד). והפירוש הזה הולך על סדר הסוגיא (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש כז.). אבל הדבר הגדול היום בעיני חכמינו בעלי הגמרא הוא העסק בסוגיות התלמוד ולא העסק בפסק הנברר ממנו אבל העסק בקושיות ובתירוצים (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, הקד' ו.). זהו שרש המסכתא דרך כלל אלא שיתגלגלו בה לפעמים דברים שלא מן הכונה בעניין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם (המאירי, יומ' הקדמ'). והנראה מן הסוגיות במשנה ובגמרא שהוא מטמא במגע ובמשא כמת (רמב"ן, במד' יט ט). אמנם סוגיית התלמוד מוכחת דלא כרב נחמן בר יצחק (סמ"ג, מ"ע, מ"ח). וכבר עלתה בידינו שטת הגאון מפורשת יפה ומוסכמת בכל חלקיה עם סוגיית הגמרא מיוסדת על סברא נאמנה בלא קושי' ובלא ספק (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', חקור דין א ט). נראה לי לפרש סוגי' הגמרא בענין שיסכים עם מציאו' הספרי' (מנחם די לונזאנ', אור תורה יג.). אמרתי עת לעשות לה' לחבר ולשום בספר ויוחקו קצת שאלות ותשובות וסוגיאות אשר הן כתובות אצלי (ר' אהרן ששון, שו"ת תורת אמת, הקד'). לא מתשובות הרא"ש ומוח שנתבשלו כל צרכם ולא מתשובות הבן ל"ב טהור ומסוגיותיהם ולא מתשובות בר שש"ת יראת ה' נגד פניו (כסא' לבית דוד, א ג). חתך לחלקים קטנים הסוגיא הארוכה (ר' אברהם בן דוד הרופא, שלטי הגבורים, לשונות העמים ח::). שבעיון למוד תורתינו הקדושה שאני משתדל בו כעת אין צורך בי בביאור סוגיותיו שהמה כבר בכתובים אצל רבים חקקי לב וכו' מה שלא נמצא בספרי הסוגיות שקדמוני (ר' ישראל זאמושץ, נצח ישראל על התלמוד, הקד'). ילכו נהרותיו אל ים התלמוד להסיר המכשלה אשר כשלו בה רבים מתלמידי בני עמנו להיותם זרים בסוגיותיו ומימיהם לא שקדו על שערי החכמה (המאסף, התקמ"ד,  ב הקדמ'). הנה הוא בשנת השמונה התחיל ללמוד בזה הקיץ משניות וכו' ועתה מתחיל ללמוד סוגיה וכו' כי עד ז' בערך למד מקרא ואח"כ משנה ואח"כ סוגית התלמוד (ר"ש בלוך הלוי, שבי"ע ב י:).