סוּגִי

°, סוּגִיִּי, נק' סוּגִית, סוּגִיִּית,  מ"ר סוּגִיּוֹת, ש"ת של סוּג, מתכונת הַסּוּג: והגדר ג"כ אמנם יקום מסוג והבדל ואין מדברים כמוהו ית' שיקבצם גדר ויבדלו בהבדל ואין סוגי לו ואין הבדל לו ולא גדר לו ולא רושם לו (ראב"ד, אמו"ר 52). דע כי אינני רוצה בזה כי אם האלף הסוגית והב' הסוגית (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, הקד' 4). ראיתי לנקוב שם השערים באותות הסוגיות וכו' כי אינם נכנסים כלם תחתיה אבל הם נכנסים תחת אותות הסוגיות (שם). ויתבאר ענין הנפש הכללית הסוגית1 בבחינת הפעולות שהם מחמת הצורות המגיעות בחמר לא מחמת החומר מצד שהוא חומר (הוא, הכוזרי ה יב ה). ואולי היא מדריגת הנפש עצמה כלומר כאשר היא נפש סוגיית אחת בעצם שהיא למטה ממדריגת שכל הפועל (ר' הלל מוירונא, תגמו' הנפש ל:). וד' צורות סוגיות בעולם המושכל וד' מיניות הקרובות אל הסוגיות והמשל צדיק גבור חסיד ומפואר (ר"י אבוהב, שעה"ש לר"א אירירי, סא:). שהתואר שנתאר לראובן אם הוא סוגיי או מיניי לא יהיה לו מצדו כי אם מצד הסוג או מצד המין (הוא, נהר פישון לג:).



1 [בהוצ' הירשפלד הסוגיית.]

חיפוש במילון: