ש"ז סוֹדי, סוֹדוֹ, סוֹדָם, °מ"ר סוֹדוֹת, סוֹדִים, — א) סוֹד אנשים יחד, פחות או יותר במסתרים, קבוץ אנשים יחד להתיעץ ולהחליט אדות ענין מהענינים או לשחק יחד, Beratschlagung; conseil; council: שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם בְּסֹדָם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבודי (בראש' מט ה-ו). ואת חמת יי' מלאת נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוֹד בחורים יחדו (ירמ' ו יא). לא ישבתי בְסוֹד משחקים ואעלז (שם יה יז). כי מי עמד בְּסוֹד יי' וירא וישמע את דברו (שם כג יח; גם שם כב). והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא והקסמים כזב בְּסוֹד עמי לא יהיו (יחזק' יג ט). ואתה איש כערכי אלופי ומיודעי אשר יחדיו נמתיק סוֹד (תהל' נה יד-יה). תסתירני מִסּוֹד מרעים מרגשת פעלי און (שם סד ג). על עמך יערימו סוֹד ויתיעצו על צפוניך (שם פג ד). אודה יי' בכל לבב בְּסוֹד ישרים ועדה (שם קיא א). הפר מחשבות באין סוֹד וברֹב יועצים תקום (משלי יה כב). תעבוני כל מתי סוֹדִי (איוב יט יט). — ואמר המשורר: בחכמה תעלה אל סוד נסיכים ותלך בין גבירים קוממיות (ר"ש הנגיד, בן משלי 59, הוצ' הרכבי 132). תוך סוד שרים הוא שעשועים ובסוד שרים בלבד חרש (רמב"ע, תרשיש י כט). היי אחרי מלכך מרדפת בסוד נשמות אש אל טוב אדני נהרו (ר"י הלוי, ישנה בחיק ילדות). גם כן עבדיך התנבאו כולם עמדו בסודך קץ מועדי נשלם (ראב"ע, איפה בני). העומדים בסודך לעשות דברך חשים בכחך מתאזרים וראשם בשמך מעטרים (הוא, אצולים מהודך). גם סוד משחקים אל תפר פן תסכן בם (ב"ז, ב"ס לא מ). — ב) דבר שאדם מעלים מזולתו, שאינו רוצה שיודע לזולתו, Geheimniss; secret: כי לא יעשה אדני יי' דבר כי אם גלה סוֹדוֹ אל עבדיו הנביאים (עמוס ג ז). סוֹד יי' ליראיו ובריתו להודיעם (תהל' כה יד). אל נערץ בְסוֹד קדושים (שם פט ח). כי תועבת יי' נלוז ואת ישרים סוֹדוֹ (משלי ג לב). הולך רכיל מגלה סוֹד ונאמן רוח מכסה דבר (שם יא יג). גולה סוֹד הולך רכיל ולפתח שפתיו לא תתערב (שם כ יט). ריבך ריב את רעך וְסוֹד אחר אל תגל (שם כה ט). הַבְסוֹד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה (איוב יה ח). כאשר הייתי בימי חרפי בְּסוֹד1 אלוה עלי אהלי (שם כט ד). — ואמר בן סירא: כי רבים רחמי אלהים ולענוים יגלה סודו (ב"ס, גני' ג כ-יט). עם נבון יהי חשבונך וכל סודך בינותם (שם כו יה). אל תועץ עם חמיך וממקנא העלים סוד (שם לז י). —  בַּעַל סוֹד: אנשי שלומך יהיו רבים ובעל סודך2 אחד מאלף (שם ו ו). — ובתו"מ: ואין מגלים להם3 סוד (פסח' מט:). מאי סודנא אמר רב חסדא סוד נאה וגמילות חסדים (שם קיג.). היין עולה חשבונו ע' והסוד ע' הוא נזר עצמו מן היין העולה מנינו ע' זוכה לסוד החכמה שהוא עולה ע' נכנס יין יצא סוד יצא יין נכנס סוד (מד"ר במד' יא). וכל זרעם של עמלק אומרים בלבם ואין מגלין את הסוד בפיהם (פדר"א נ). — ובסהמ"א: וזה ספור אלכסנדר אשר חברוהו חרטומי מצרים וחכמיה חכמים הם בחכמת הרקיע ובטבעי היצורים והכוכבים וסודות הכונות (יוסיפון סה). אם לבי לא יסתיר סודי איך יסתיר אותו זולתי (ר"מ דרעי, לקו"ק צד). תנה סודך בשדה ועצתך על ההרים כדי שתראה סביבך (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 42). העלמת הסוד חובה על המשכיל ומגלה סוד אין לו שכל (ר"י חריזי, מוסרי הפילוסופים ב א). ומעשה בתלמיד אחד שהוציא דברים שנאמרו בבית המדרש לאחר שתים ועשרים שנה והוציאוהו בית דין מבית המדרש והכריזו עליו זה מגלה סוד הוא (רמב"ם, הלכ' סנה' כב ז). אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל וכו' נשאו נשים נכריות בגיותן אלא סוד הדבר כך הוא (הוא, אסורי ביאה יג יד). ובענין הסוד אמרו (חכמי המוסר) יהי סוד נגדך סתום ובאוצר שכלך חתום (המאירי, פי' משלי יא יג). לא גלה אדם מעולם סודי והאשמתיו (ר"י בן נחמיאש, שם). סודך אסירך בעודנו מכוסה בלבך ואם תגלהו ימשול בך (שם). אם סודך לא תספר יהי אסירך ימי עד אם תחשפוהו לאחר תהיה אסירו ותמעד (ספ' שקל הקדש, ציון ב 100). אם תתחרט על הדבור פעמים רבות תתחרט על השתיקה פעם אחת תנה סודך ועצתך על ההרים כי תראה סביבותיך (ר' אליהו, שב' מוסר כט). ועוד אמרו לא תגלה סודך לא למשכיל ולא לכסיל כי לפעמים יסכיל המשכיל כל שכן הכסיל (ר"י אבוהב, מנוה"מ מט). ועוד אמרו סודו של אדם הוא מסור בידו כעבד אבל אם יגלהו יהיה הוא עבד לסוד (שם). — ואמר המליץ: ושנאת רעך רבה תהי אם יהי נד ממך אל סוד משנאים (רה"ג, מוסר השכל 60). ואל תבטח בנשים ועבדים וגם אל תאמין בהם בסודים (שם 61). וכל הניב אסף ואת סודו חסף ושכל טוב יסף עלי כל המורים (תשו' תלמידי דונש 6). לפני מבנות עופר צביה עברה תוך סוד ותתגבר וטוב ריחה כרכיל בה לגלות סוד (רמב"ע, התרשיש ד סט-ע). הן נשמת אפי מידך ומאור עפעפי מהודך ועצת שרעפי מסודך (ר"י הלוי, כל עצמותי). לחקור יסוד סוד צפנתיו יעלה אל מעון מדע וישקיף בעין שכל באשנבו (ראב"א, חדות, גבר אשר דת, כהנא 96). בחכמה כוננה ידו יסודות ונפלאות בארבעתם וסודות (ר"י זבארה, בתי הנפש, הוצ' דודזון 156). — הערים סוֹד: ויען המלך את השרים לאמר הערמתם לשוא הסוד הזה על דניאל (יוסיפון כג). ויתפשו את השרים אשר הלשינו את דניאל ואשר הערימו עליו הסוד יחדו כלם כאחד (שם ג, דפו' פרנקפ'). — ואמר המשורר: הערימו סוד יחד עליו גם לב לו עמם נלוה (רמב"ע, דיואן נה, בודל'). — המתיק סוֹד: והוא אחד ומיוחד מלא כל הארץ כבודו בכן בלי כחד בפחד נמתיק סודו (הוא, מתי שכל בלי תכל, הוצ' דוקס). ואחר כך לפקוד הנאמנים ולהמתיק סוד עמם בסתר כי חלקם ממך ותועלתך מהם הוא (רש"ט פלקירא, ראש' חכמה 19). — ובפרט סוֹדוֹת התורה והחכמה הנסתרים מבני אדם פשוטים: אלו תלמידי חכמים שמקמטין עצמן על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מגלה להם סוד לעולם הבא (ר' נחמן בר יצחק, חגי' יד.). — ובסהמ"א: שלש אמות אמש סוד גדול מופלא ומכוסה (ספ' יצירה ג ב). לך הסודות אשר לא יכילם שבח רעיון והחיים אשר לא ישלוט עליהם כליון (רשב"ג, כתר מלכות). וסודיה מהם פשוטים ומהם עמוקים (שם). ולחשוף סודיהם יחישון סודיהם וכוסינו כוסים (רמב"ע, זמן יקרא, בודל'). וגולת עם אביון בביתך מסתורם וסוד אמתיק עמך ללמד את עמך כמתנשא כמך כרבם כצעירם (ר"ש הנגיד, באשמרת ערב). וחנן בה (בתורה) יחידים השרידים פשטיה וסודות העמוקים גאון הדור סעדיה בן יהוסף (ר"ז אלצהארי, מטמוני מסתרים 13, קבץ על יד ט, מק"נ). וראה דרך סוד הנפש וחקר אתה ובה תנפש (ר"י הלוי, מי כמוך). בהתבונני כי סוד ברואים תהלתך לבבי בך יהגה לשוני תספרך (ראב"ע, אלהי תהלתי). צויתמו לדרוש סוד האדם בראש שמת לשונות לפרוש להם על פי יי' (הוא, אמונתך נודעה). והם הבודאים מלבם לכל הדברים סודות ואמונתם כי התורות והמשפטים חידות (ראב"ע, הקדמ' א לפירושו על התורה). ויש דרש הפך דרש ויש לו סוד גדול ואינו מפרש כדרש שהתורה קדמה כאלפים שנה קודם העולם וזה אמת רק על דרך הסוד הנעלם (שם). וכשתבין סוד התנועה ותשכיל ענין אמתתה וכו' אז יתברר לך כי כל תנועותיך נקשרות בחפץ הבורא יתעלה (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה). בעל הכימיא"ה אינו מאמין על סודו זולתו מיראתו על נפשו (שם הבטחון, פתיח'). אמר הכוזרי כבר חשבתי בענינכם וראיתי שיש לאלהים סוד בהשאירכם (הוא, הכוזרי ג י א). והסוד עמוק למאד והפירוש אסור וכבר אין דורשין בספר יצירה אלא בתנאים (שם ד כה ז). אמור כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו' וסוד זה הוא שתתדמו בפעולתי (רמב"ם, אגר' לבנו ב.). נאמר לי אליו שהוא (הראב"ע) חבר בפירוש התורה וגלה בו סודות עמוקות ועצומות (שם ב:). הייתי מעירך על סודותיו שרמזו בחבוריו ובספריו (שם ג.). ואל יעלה על דעתך שאותם הסודות הגדולים יש בעולם או היה מי שידע אותם על אמתתם (שם ה:). ולא תחשוב שהסודות העצומות ההם ידועות עד תכליתם ואחריתם לאחד ממנו (ר"ש א"ת, מו"נ פתיח' ה.). והנה בפרשה הראשונה בה תמצא נאמנה אופן התהוות כל הנבראים וסוד האור הראשון (ר"י מפיסא, מנח' קא' 10). — סוֹד הלבנה: ולכך מסר הקב"ה סוד הלבנה לישראל שיהיו מונים בה והעכו"ם מונין לחמה (מד"ר שמות יה). — סוֹד הָעִבּוּר: בסוד עמי לא יהיו זה סוד העיבור (ירוש' ר"ה ב ו). ידע מר האי מילתא דתניא בסוד העבור נולד קודם חצות או נולד אחר חצות (אבא אבוה דר' שמלאי, ר"ה כ:). — ובסהמ"א: וטעמו של סוד שאם יעבור המולד ממאתים נ"ו חלק' משעה ראשונה מיום ד' בחלק אחד ימצא מולד שנייה לחבר' קמ"ו חלק' משעה י בלילי ג' ימצא מולד שלישית ב' ו' שעות במר"ת ביום שבת (רסע"ג, ספר הגלוי). והחשבון הזה שבידנו שהוא סוד העבור הזה בידיהן של ישראל מימות משה רבינו (תשו' הגא' ליק א). שאלו הדרכים דרכים רחוקים ועמוקים והוא סוד העבור שהיו החכמים הגדולים יודעים אותו (רמב"ם, קדוה"ח יא ד). סוד זה (של העיבור) בני א"י סומכים עליו מימות עולם (קטעי בן מאיר, JQR. NS. V 1915, 555). — בעלי הַסּוֹדוֹת: והקו והישר הנמשך במחשבה בקרב חללו מקטב אל קטב ועובר על מרכז יקרא בריח העולם ובעלי הסודות יאמרו עליו כי הוא לויתן נחש בריח (ר"י הישראלי, יסוד אולם יט:).