סוֹךְ

*, ש"ז, כמו שׂוֹךְ, — ענף של עץ: אבל לא יקוץ את סוכו1 על מנת ליתן את הדמים (ב"ק י ב). תנאי בית דין הוא שיהא זה קוצץ את סוכו ומציל נחילו (תוספת' שם י כז). — סוכי תאנה: סוכי תאינים ובהן תאינים מכבדות ובהם תמרים הכניסן לעצים אין אוכל מהן ביום טוב (שם יו"ט ד ב). סוכי תאינים ובהן תאינים פרכולין ובהן ענבים וכו' אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה (סוכה יג:). — סוכי קוצים: סוכי קוצים וחבילין שהתקינן לפירצה שבחצר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת (ת"ר, עירוב' קא.). — ובסהמ"א: המביא לבית סוכי תאנה ובהם תאנים מכבדי תמרה ובהם תמרים (רמב"ם, מעשר ג ה). — ואמר הפיטן: עובים וצלעות כלולי וסוכי נשתדלה להצילי (יוצ' ש"ת, מחז' איטל' ב קפט:).



1 במדב"מ ובירוש' הסוכה, וכן גרסת הערוך. — ורש"י. ובר"ע מברט' השוכה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים