סוי

*, ש"ז, מ"ר סוֹאִים, — כמו *ה. סוּג א): תני ר' חיא סוי1 מקצתו בפנים ומקצתו בחוץ אכלה (הבהמה) בפנים חייבת אכלה בחוץ פטורה (ב"ק כ.). — ומ"ר, עי' ה. סוג.



1 [כך הגרסה אצל רה"ג, (כלים יו ג), ובגמ' משוי, ופרש"י: קס"ד אמתחת מלאה שעורין.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים