*, ש"נ, כמו שוֹכה, סוך: המרעיד את האילן ונפל על חברו או סוכה ונפלה על חברתה וכו' (מכשיר' א ג). פועל ועני שעלו באילן ושברו את הסוכה אם עלו במקום שדרך בני אדם רגילין לעלות פטורין (תוספת' ב"ק י כט). למה הצדיקים דומים בעולם הזה לאילן שעומד במקום טהרה וסוכה יוצא ממנו למקום טמא מה הם אומרים קוצו סוכה זו מן האילן ויהיה כולו טהור כדרכו למה רשעים דומים בעוה"ז לאילן שעומד במקום טמא וסוכה יוצא ממנו למקום טהור מה הן אומרים קוצו סוכה זו מן האילן ויהא האילן כולו כדרכו טמא (ר"א בר צדוק, אדר"נ לט). מעשה בחסיד אחד שיצא לטייל בכרמו בשבת וראה שם פירצה אחת וחשב לגדרו במוצאי שבת וכו' מה פעל לו הקב"ה זימן לו סוכה אחת של נצפה ועלת לתוכה וגדרתא (ירוש' שבת יה ג). עלו באילן שכוחו רע ובסוכה שכוחה רע (ת"ר, ב"מ קה:). מה הצבי הזה מדלג ומקפץ מאילן לאילן ומסוכה לסוכה ומגדר לגדר כך הקב"ה (פסיק' רבת', החודש). — ובסהמ"א: עריץ וכל הבא בוזז ושולל עובר ושב וזיו שדי יעולל סבאים שבעים שאר דשים למולל סכות יתר הבז לזלזל להתעולל (ר' שלמה בר יהודה הבבלי, סליח' ב עי"ת). — ומ"ר: סוכות תאינים ובהן תאנים ומכבדות ובהן תמרים שהכניסן לאוכלין אוכל מהן ביום טוב (ירוש' ביצ' ד ב). ותניי תמן תאנים סוכות1 מנוקבות ענבים מאונקות ומעושנות אין מביאין (ר' זעירא, שם, בכור' א ג).
1 ואולי זה בינ' פעו' מן סוך, ור"ב מוספיא גוזר אותו מן היוני συχεα, אבל זה נגד משמ' המאמר.