ש"נ, שׂוֹכַת, — כמו שׂוֹךְ: ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שׂוֹכַת עצים וישאה וישם על שכמו (שופט' ט מח). — ובתו"מ: מה הצפור מתבודד מגג לגג ומגדר לגדר ומאילן לאילן ומשוכה לשוכה, כך כשיצאו ישראל ממצרים היו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת (מד"ר איכה פתיח'). — ובסהמ"א, גם במשמ' שִׂיחַ או מוט וקורה: נחיל של דבורים וכו' ונתיישבו על שוכתה של אילן וכו' מאחר שנתנו עיניהן באותה שוכה לפיכך קוצצה ונותן לו דמים (רש"י, ב"ק פ"א:). עץ הדונג והוא שוכה אשר פירותיה קטנים ושחורים ועליהם אבק דק (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, מה:). — ואמר הפיטן: אם תוקענה שלש מאות יונקים על שוכה אחת מתוחים אללי לי (ר"א קליר, אם תאכלנה, קינ' לת"ב). ועי' *סוֹכָה.