סוף

1, ממנו א. סוּף, *סִיֵף, *סַיִּף, ב. סוּף, סוֹף, °סוֹפִי, סָף.


1 [כך בארמ'. ובערב' שׂאפ ساف , (עי' ברט, 32 Wurzèlunters.) ובמצ' ספ. והוא קרוב לאסף, ספה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים