ז. סוּר
* 1, פ"י, פקד, בִּקֵּר: מניין שהקב"ה סר2 את החולה שנא' ה' יסעדנו קרי ביה יסערנו (רב ענן אמר רב ששת, שבת יב:).
1 [כמו סער בארמ', עי' הערה הבאה.]
2 [כך גרסת הערוך, והוא מוסיף: פי' סר סער בהבלעת העין תרג' פוקד מסער, ע"כ. ובדפ' הגרסה סועד. ורש"י מביא גרסה זו בשם רבנו יעקב: סוער, וכן בכ"י מינכ', ועי' גם נדר' (מ.) ובפרוש המיוחס לרש"י שם.]