ה. סוּר
ש"ז, מ"ר סוּרִים, כמו אֵסוּר, אֲסוּרִים: טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל וכו' כי מבית הָסוּרים1 יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש (קהל' ד יג–יד)
1 [נחה האלף וחסרה מהמכתב והוא בית הסהר שנותנין שם האסורים, רד"ק בשרשיו; וכן ראב"ע. ורש"י פרש ממקום הטנופת וסרחון כדמתרגמינן ויבאש וסרי, ע"כ. ויש כ"י שגורסין האסורים.]