סחף – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

סחף

1 [כך בארמ'. ובאשור' סַחַאפֻ, השליך לארץ (Del., Handwb. 493) ובערב' שׂחפ سحف. עי' דברי ריב"ג בהערה הקֹדמת ובפנים הערך. ועי' גם ג. ספח.]

ערכים קשורים