*, ש"ז, — מנין, סכום Zahl, Summe; total; number, sum: תנא אורך מחנהו ארבע מאות פרס' רחב צואר סוסיו ארבעים פרסה סך מחנהו מאתים וששים רבוא אלפים חסר חד (סנה' צה:). — ובסהמ"א: השבע לי בתורה שסך זה נשתייר לך עלי ואפרע לך אמר לו תן לי סך זה ותחרים סתם על מי שיגבה ממך תוספות כלום (ר' משה בר' חנוך, תשו' גאוני מו"מ רי). ותובע דמי פירות כמו סך וזה טוען נתתים לך בכיסך (ר' האי, ש"ש 171, קבוצ' קונטרס'). ואותו הסך שימכר בו הבית באופן זה הוא שיויו עתה והוא הסך שהפסידה ראובן1 (ר"י מיגש, תשו' יד). כי ידוע הוא הסך שמקריבין ממנו בכל יום (פי' הרמב"ם, שקל' ד ג). אם יש לו בעין אותו סך שזכה נותן אין לו בעין לא אמר ולא כלום (ר"ן ג'ירונדי, תשו' א). ראובן הלוה לשמעון מעות ונתן שמעון משכנות לראובן ושוות המשכנות יותר מכדי הסך מההלואה ובאו נכרים בביתו של ראובן ושללו כל ביתו (שם יח). ויקח ממנו הסך שהודה ואח"כ ישביעוהו בי"ד על שאר כספיו (ר"י הדסי, אשה"כ, דבור לא תחמוד שסט, אות נ). וחשבתי בזה מחשבה דקה למה היו שבעים שנה וזה לפי שהשפעת המזלות הוא בסך זה ואחר כך חוזרים חלילה (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 24). ואם המנהג לגרוע מכל הכתובה תעשו לפי מנהגכם ומה שטוען הבעל שאין עמו כלום כי הוא עני יש מן הדין שלא יגרשנה עד שיזמין לו המקום כל סך הכתובים (רי"ף, שו"ת יד). ולא היה אצל ראובן מה שישלם והעלה סך אחד וכתבו אותו בסוף השטר בתוכו (שם קיד). וכיון שראה ראובן זה כתב ידו אמר מסך אחר שיש לי אצלו הוא כתב ידי זה הוציא שמעון שטר מחילה כי מחל לו ראובן כל תביעה וכל טענה שהיה לו אצל שמעון חוץ מסך שט"ח זה (שם רסד). — סַךְ מה: וצריך להגזים עליו וליסרו בכסף מלא טבי ותקולי שיתן סך מה לעניים (ר"מ מזרחי, פרי הארץ א, יו"ד יו). — סך כך וכך: לכך כותבין שטר שימוש גם לשמעון היאך היה לראובן שטר עליו מסך כך וכך שיהא הוא קודם זמנו (ר"י ברצלוני, ספ' השטרות 33). — סך פלוני, ידוע: שאחזיר לה או לבאי כחה מממון הנדונייא סך פלוני (ר"ן גירונדי, תשו' יד). ראובן כתב מתנת בריא לשמעון בסך ידוע ונפטר ראובן והוציא שמעון השטר ותבעו ליתומי ראובן (רי"ף, שו"ת טז). — סך החשבון: ואע"פ שבטלו היובלות משגלו שבט ראובן ושבטים שבעבר הירדן מנו יובלות לקדש שמיטין ועל ידיהן עמדו על אמתות סך החשבון (רש"י, תשו' ה, קבוצ' קונטרס'). ובעבור כי סך חשבון הוא עשרה כי לא נוכל לומר אחד עד השלמת עשרה (ראב"ע, ספ' צחות כח:). יש אומר' כי מספר שבעים בעבור שהוא סך חשבון כי ששים ותשע היו (הוא, בראש' מו כג). — סך הימים, מהלך הימים: ומנהג שלא להזכיר סך הימים והשבועות (שבלי הלקט, ספיר' העומ' סי' רלד). דמסתמא מפני אונסי הדרך קבל עליו נזירות להנצל מסכנת הדרך לסך מהלך הימים עד מקום פלוני (תוספ' נזיר ז.). — סַךְ ימים: ראובן ושמעון חברים במלאכת השחיטה ויהי היום נתקוטט ראובן עם טובי העיר ונמנו וגמרו ליסרו להעבירו מן השחיטה סך ימים (ר"י מאיר מזרחי, פרי הארץ א, יו"ד יו). — סך ממון, מעות: בד"א שאין ביניהם הכחשה בסך ממון שתחת ידם (טוח"מ הלווא' נה ב). ראובן בהיותו באנקונה לוה משמעון סך מעות והתנה עמו שיתן לו ריוח כך וכך (מהרשד"ם, שו"ת יו"ד סי' ע). ובכללם התנו להפריש מממונם סך מעות ולהניחם במקום בטוח (עמנו' חי ריקי, אדר' אליהו שו"ת, שאלה כד). — סך בגדים, ככרים: ראובן שלח ליד שמעון השרוי במדינת הים סך בגדים למכור במעות מדודים או להחליפם בסחורה וכו' (ר' רפאל מילדולה, מים רבים שו"ת חו"מ כ). שכשישבע הערל שהיה חייב לשמעון על סך הככרים שאמר שהוליך למקום המיוחד הנזכר ישלם לו סך הככרים ההם (ר' אהרן ששון, תורת אמת א צה). — סך מליצות: ולעבור בפצירה פים פעמים ושלש בסך מליצותיו להמריטן למען היות להן ברק (ר"ש בלוך, שבי"ע הקד' 7). — סך חללים: אדם מסך חללים אלפי גדודיו הפילו (שלום הכהן, ניר דוד 4). — סך הכל: ואין צריך לכתוב סך הכל קיבל אלא הכל קיבל עליו כך וכך (מעשה הגאונים, עפשטין 54). זה הרוס חשבון הוא מאתים וששים ושש לפי שמאתים וששים ושש הוי כמטחוי קשת ותמנהו ותמצאהו ז' פעמים ר' הרי אלף וארבע מאות וז' פעמים ס' הרי ת"כ סך אלף תת"כ וז' פעמים ו' מ"ב וחצי רוס קל"ג סך הכל אלף תתקצ"ה (ערוך, ערך רוס). ואתה מגיע אל תשבורת העקמימות הזאת בהוציאך את קוטר העגולה אשר היא נקטמת ממנה ותהיה מרבע את חצי הקוטר בחצי הקשת ותוסיף עליו תשבורת המשלש אשר על המיתר ויהיה סך הכל תשבורת העקמימות (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשברת 108). חלק פשיטותו ומחצית של חלק לוי וכו' סך הכל ח' מנין (רשב"ם, ב"ב קמב:). נמצא סך הכל בין כתבה ונדוניא וחקר כבודם (ר"י ב"ר ראובן, אזהר' נב:). תכלית וסך הכל עם שלוחיה כך וכך כסף שקלים (ר"י הדסי, אשה"כ יג:). — וסך לבדו במשמ' זו: ואם הנקבצים במדרגת העשרות כתוב גם הסך במדרגת העשרות תחת הקו המבדיל וכו' ואם היה הסך כלל לבד וכו' ואם היה הסך העולה ב' מיני כללים כמו ק"כ על דרך משל וכו' (ר"א מזרחי, מלאכת המספר, מין הקבוץ ג.). — ואמר המשורר: ועת ניבו יבכר לרגעים ובלתי סך בעת יפרח ויצץ (ר"י חריזי, תחכמונ' יו). — ומ"ר סמ', סַכֵּי שטר: ועל זה הסדר פרע לו ראובן כל סכי השטר עד פרוטה אחרונה (ר' אהרן ששון, תורת אמת עד). לא ישאר מנכסיו כדי שתוכל האלמנה לגבות כל סכי שטר כתובתה (פרחייא, תורת חסד, שו"ת קמו). אני נותן לו במתנה גמורה מהיום ומעתה ומעכשיו סך שלשים גסים מסכי שטר כתובתי ממה שהגביהם לי לפרעון סכי שטר כתובתי מנכסי עזבון בעלי (פרח מטה אהרן א מז). — סַכֵּי כתובה: ובעלה מרוב שנאתו אותה עמד והזמין לה סכי כתובתה עד סוף פרוטה אחרונה (גנת ורדים, שו"ת, יו"ד ג ד). ובאה לבי"ד שיגבו לה כל סכי כתובתה (פרח מטה אהרן א כח). והעביר הסך הנ"ז לאשתו מ' רבקה תחת פירעון סכי כתובתה (פרי הארץ, שו"ת ב', חו"מ יא). שתגבה מהם כל סכי כתובה עיקר ותוספת שהוסיף לה (ר' חסדאי הכהן פרחייא, תורת החסד, שו"ת עט). ק"ק שהסכימו בגזרת חרם שכל הנושא אשה על אשתו יפקיד בראשונה וישלש ביד פקידי העיר סכי הכתובה ונדוניא של אשת הא' (ר' רפאל מילדולה, מים רבים שו"ת אה"ע ד). — סַכֵּי נדוניא: שיחלוקו בין שניהם כל סכי הנדוניא שהיתה לנפטרת מרת אזיבואינה (ר' אהרן ששון, תורת אמת יט). אבל בנ"ד שיורשי שמעון טועני' מיורשי ראובן שישיבו להם בחשבון חלוקת נכסי השותפות מחצית העודף בסכי הנדוניות שנתן ראובן לבנותיו יותר ממה שנתן שמעון לבתו יחידית (מורפורגו, שמש צדקה ב, חו"מ ז כ.).